על הברכיים
שלום! קוראים לי ניגון אני בת תשע, יש לי ששה אחים חמודים אני גרה בקריית מנחם שבירושלים ואני אוהבת לשיר. היום אני רוצה לספר לכם על סיפור שקרה ליפני כמה שנים ואני לא ישכח אותו לעולם.
זה מתחיל כך: בשבת נסענו לסבא וסבתא, סבא וסבתא שלי הם אנשים מיוחדים הרב משה צבי נריה זצ”ל והרבנית רחל נריה זצ”ל, הבית שלהם ממש פשוט וקטן ואני ממש אוהבת להיות שם, תמיד אני מתחננת שניסע אליהם ובשעה טובה אנחנו באים אליהם. אמא אמרה שאנחנו נישן בחדר ילדים כרגיל, התלבשנו והתארגנו ויצאנו. הדרך הייתה פקוקה אבל ברוך ה’ הגענו בשלום. סבתא רחל קיבלה אותנו בשמחה וחילקה לכולנו ביסקוויטים. אמרנו תודה רבה והלכנו להניח את התיקים וכמובן כמו בכל שבת שאנחנו אצל סבא וסבתא בחדר הזה אנחנו מתחילים לריב מי ישן איפה אני אמרתי שאני למעלה. אחרי כמה מריבות התמקמנו, והלכנו להדליק נרות שבת. כל ילד קיבל הפתעת שבת והלכנו יחד לבית הכנסת, היה שם מפוצץ אבל בכל זאת מצאנו מקום. הייתה תפילה מרגשת במיוחד.
כשחזרנו התחלנו לאכול אבא אמר דבר תורה ולאחר מכן הייתה מנה אחרונה ואז כמו בכל שבת התיישבתי על סבא וקיוויתי שהוא יספר לי משהו מעניין. אחרי כמה זמן חשבתי שהפעם הוא כבר לא יספר סיפור אבל דווקא אז הוא פתח את הפה והתחיל לומר “כשאת יושבת עליי אני ניזכר בסיפור שקרה לי. זה סיפור אמיתי! כשהייתי בן ארבעים רציתי להגיע כמו בכל שנה למירון להילולת לג בעומר. אך לא היה הסעות ולא היה לי רכב אז חיכיתי לטרמפ. הנפתי את היד חששתי שאולי אף אחד לא יעצור לי אבל משאית מצ’וקמקת עצרה לי. כשפתחתי את הדלת הופתעתי לגלות שהרב מרדכי אליהו בכבודו ובעצמו נמצא שם! התרגשתי ביותר איש כזה צדיק אני זוכה לפגוש! כשהסתכלתי ראיתי שאין מקום בשבילי הצטערתי אמרתי “תודה רבה!” וחשבתי שאני אמשיך לחכות לטרמפ אחר אבל הרב מרדכי אליהו אמר לי “בוא עלה אתה יכול לשבת על הברכיים שלי”. באמת סבא עלה והתיישב על הרב אליהו, כל הדרך למירון! כמובן שבדרך הם שוחחו בדברי תורה. הייתי המומה מזה! מוזר לדמיין את סבא יושב על הברכיים של הרב פשוט מדהים!!!!! חיבקתי את סבא והודיתי לו על הסיפור המעניין.
(הסיפור לא קרה לי באמת הוא קרה לאמא שלי)
סוף
