היו היה פעם ילד שקראו לו דני ולאבא שלו קראו ניסים ולאמא שלו קראו נטע.
באחר מהשבתות ניסים היה צריך ללכת לתפילה ואבא שול בא ללכת כבר להתפלל.
אמא שלו אמרה שהוא לו: “אתה לא יכול ללכת לתפילה- בגלל שאתה לא מוכן. לא התקלחת, לא התלבשת”
דני אמר: “אם אני אעשה את זה מהר אני יכול ללכת לתפילה”
“כן” אמרה לו אמא.
אבא של דני יצא לתפילה כי הוא לא רצה לפספס ודני הלך להתארגן.
דני עשה את הכל מהר- התקלח, התלבש, הסתרק. הוא כבר היה ממש מוכן לקראת התפילה.
הוא בא ללכת ואז אמא שלו אמר לו: “חכה דני, אתה יודע את הדרך לתפילה?”
“כן” אמר דני “הדרך היא לצאת מהבית לפנות שמאלה לאחר מכן ללכת ישר ישר- בפניה הראשונה ימינה ואז יש שלוש שבילים שבהם אני צריך לפנות לצאת ימין”.
אמא של דני הבינה שהוא יודע את הדרך ושלחה אותו לדרכו.
דני יצא מהבית וכבר התחיל להחשיך, הוא הלך כמו שהכיר ותכנן כשהגיע לשלוש שבילים, שכח באיזה שביל צריך לפנות.
השביל הימיני- מוביל לבית הכנסת.
השביל האמצעי- מוביל לגן שעשועים
השביל השמאלי- מוביל ליער.
דני הלך לשביל השמאלי ואז הוא הגיע ליער ושמע זאבים.
הוא התחבא מאחורי העץ, ושמע דובים.
לפתע הוא שמע תופים. הוא ראה כמה גנבים ואז הוא התחבא ממש מאחורי העץ שלא יראו אותו. לפתע נוצה נפלה לו על האף. היא גרמה לו לעשות אפצ’י.
הגנבים ראו את דני.
אבא של דני חזר הביתה, אמא של דני שאלה אותו:
“איפה דני? הוא לא איתך?
אבא של דני שאל: “לא, הוא לא איתי. לא ראיתי אותו בתפילה”
אמא של דני נלחצה: “אז איפה הוא? לאן הוא היה יכול ללכת? בא נתקשר למשטרה- למרות שעכשיו שבת זה עניין של פיקוח נפש!”
אבא מיד התקשר למשטרה, וסיפר שהבן שלו דני- לא נמצא בבית ולא הגיע לבית הכנסת.
“מה הוא לבש? איך הוא נראה?” שאל השוטר
“מכנסיים שחורות ארוכות, חולצה לבנה עם כפתורים, שיער בלונדיני ונעלים לבנות ”
באותו הזמן דני נתפס על ידי הגנבים.
הם לקחו אותו למערה שלהם הם קשרו אותו למקל.
השוטרים ואמא ואבא של דני יוצאים מהבית ומחפשים את דני.
כולם צעקו: “דני, דני, איפה אתה? דני”
הם הגיעו ליער והמשיכו לצעוק.
בזמן הזה הקשור למקל היה מאוד מפוחד לפתע בא עכבר ודני אמר לו: “האם אתה יכול לשחרר אותו?”
העכבר נשך את החבל ושחרר את דני. דני חיכה שהגנבים ירדמו כדי לברוח.
ברגע שהם נרדמו דני ברח ושמע את כל הצעקות.
דני רץ לכיוון הצעקות וראה את ההורים שלו, הוא רץ אליהם וחיבק אותם.
הסוף!
