יום אחד אמא ואבא הודיעו לנו שבקרוב אנחנו עוברים דירה.
הייתי נרגשת ולא ידעתי אם אני שמחה או לא, כיוון שלא ידעתי מה מצפה לי בבית החדש יום המעבר הגיע , נפרדתי לשלום מחברותי, מסרתי להן את מספר הטלפון שלי והבטחתי לשלוח להן הודעה כשאגיע לבית החדש.
אחרי נסיעה של כמה שעות הורי אמרו שהגענו לבית החדש. עצרנו ליד בית גדול ויפה, אמא ואבא אמרו לאחי אופק ולי שיש לנו חדר פרטי! שמחתי כי מעולם לא היה לי חדר לבד.
רצתי במהירות לחדר שלי, הנחתי את הדברים וראיתי על הקיר מראה ישנה עם אנשים במסגרת. התעלמתי מהמראה וחזרתי להורי. הורי הציעו שנלך לפיצריה הקרובה לאכול ארוחת ערב וכשחזרנו כבר היה מאוחר ועלינו לישון.
בזמן שקראתי ספר במיטה שמעתי דפיקה בדלת. פתחתי את הדלת וראיתי את אחי אופק. הוא אמר שהוא מפחד אז אמרתי לו שישן איתי במיטה, היה כבר השעה שתים עשרה. ישבנו ואז הוא התחיל לשאול אותי על המראה ואני לא ידעתי את התשובות. קמנו ואופק נגע פעמיים ברצף על איש שקרע אריה מהפה שלו. פתאום המראה התחילה למשוך אותנו לתוכה ונכנסנו פנימה. מצאנו את עצמנו ליד כרם וראינו אריה מגיע לקראתנו רצנו… איש אחד בא לקראת האריה וקרע את האריה מהפה בדיוק כמו בתמונה שעל המראה בבית. לא הבנו מה קורה, אופק ואני החלטנו לעקוב אחריו. האיש הלך לעבר שער גדול שעליו תלוי שלט באותיות גדולות “תימנה” ראינו כי האיש המוזר הסתכל לכיוונה של אישה יפה. האיש הלך ודיבר עם שני אנשים. קראתי את שפתיו וניסיתי להבין ונראה שאמר: אני אוהב אישה אחת מבנות פלישתים… האנשים לא הביעו הסכמה בהבעתם והלכו והאיש התחיל לחזור חזרה לכיוון “תימנה”.
המשכנו לעקוב אחריו וראינו בדרך את האריה המת ובתוכו היה דבש של דבורים. האנשים הזרים הלכו לאישה, זה נראה כאילו הייתה שם חתונה בין האיש שעקבנו אחריו לבין האישה. החלטנו ללכת ופתאום אופק שם לב שאש יוצאת מהבית שהינו בו. רצנו לעברו, שמענו את האיש שעקבנו אחריו אומר אישתי ואביה נשרפו היום באש! וראינו שהוא חזר למקום שממנו בא. כשחזרנו שמעתי הרבה אנשים אומרים אנחנו רוצים לעשות לשימשון כמו, שעשה לנו! הם לקחו את מי שעקבנו אחריו. רצנו אחרי העגלות שלקחו אתו חזרה לתימנה, ובינתיים ירד הלילה. ראינו אישה מתקרבת לשמשון, היא לקחה סכין וחתכה לו את השיער. בבוקר לקחו אל שמשון לבניין שעליו היו כ 1,000 איש. הם קשרו את שמשון לשני עמודים. הייתה שם מראה בדיוק כמו בחדר שלי, אני ואופק התקרבנו וחשבנו שאם נלחץ על התמונה זה יחזיר אותנו. לחצנו פעמים ברצף על התמונה ופתאום נכנסנו למראה, בדיוק באותו הזמן האיש- שמשון משך את שני העמודים וכל הבניין התמוטט.
בבוקר אופק ואני מצאנו את עצמינו בחדר שלי, נכנסנו למיטה ומיד נרדמנו, לאחר חצי שעה, אמא ואבא העירו אותנו ללכת לבית ספר החדש.
בכיתה בשיעור נביא, המורה לימדה את הסיפור על שימשון הגיבור והבנתי שאני ואופק היינו בסיפור.
