היה היה ילד ושמו יונתן. יונתן היה ילד בן שמונה עשרה. הוא היה אח בכור והיו לו עוד שבעה אחים קטנים ממנו. לאחים קראו: רות, נועם, שרה, טליה, איתמר, כנה ומאלכי, האח הקטן. להורים קראו לאה ואריאל. יום אחד יונתן ואחיו יצאו לטיול ביער. טיילו להנאתם עד שפתאום… פוףף!!
יצאה מכשפה מתוך אחד העצים. המכשפה צחקה צחוק מרושע “חה חה חה.. נלכדתם!” מלאכי האח הקטן התחיל לבכות. כנה נלחצה. יונתן הרגיע את מלאכי וכנה.
אחר כך השמיים התקדרו והחלה סופה. לאה כבר דואגת לילדים שלה וחשבה שיונתן לא מספיק אחראי. בלי שיונתן שם לב, לאט לאט, אחרי כל צעד שלו, נעלם ילד ועוד ילד ויונתן רק נלחץ יותר ויותר. כעת הוא כבר לא רואה אף אחד מהאחים שלו.
יונתן פחד.. פחד מאוד.. שלא יראה שוב את האחים שלו ומה יגיד להוריו כשיחזור לבד הביתה?
פתאום, שמע יונתן את המכשפה “אתה רוצה את האחים שלך? בוא איתי.” יונתן הלך לפי קולה של המכשפה. עד שהגיעו למקום שבו החביאה את אחיו. הפחד של יונתן התגבר, כשהוא ראה את מלאכי בוכה וכלוא בחדר של המכשפה. יונתן כעס על עצמו ולא הבין מה חשב כשהחליט ללכת עם כולם לטיול ביער הרי ידוע שביער ישנם סכנות רבות. כל המחשבות האלה הלחיצו את יונתן והוא הבין שהוא צריך למצוא את הדרך להציל אותם. הוא הבין שהוא חייב לחשוב מהר ולהפסיק לפחד ולכעוס על עצמו.
מיד חשב לעצמו: “איך אני מחלץ אותם משם, איך אני מציל אותם ואיך אני לא נכלא שם בעצמי?” הוא החליט לנסות ולחשוב מה היה עושה אבא שלו לו היה במקומו. הוא ידע שאביו החכם היה משתמש במוח ולא בכוח והחליט להזמין את המכשפה לדו קרב.
ניסה יונתן לחשוב באיזה משחק הוא יכול להתחרות מול המכשפה ולדעת שהוא בטוח ינצח. מיד נזכר יונתן שהוא ממש אלוף בשחמט, שאף אחד מכל משפחתו המורחבת או חבריו לא ניצחו אותו מעולם בשחמט. הבין יונתן שזו הדרך שלו לנצח את המכשפה ולהשיג את האחים שלו בחזרה.
קרא יונתן למכשפה: “איפה את פחדנית? אני מזמין אותך לדו קרב. אם אני מנצח את מחזירה לי את האחים שלי. אם תנצחי את, תקחי את אחיי וגם אני אהיה כלוא אצלך” לפתע נפתחה דלת חדר ומתוכה יצאה מכשפה נמוכת קומה, בשמלה שחורה שמגיעה לרצפה, מצנפת צבעונית על ראשה ובידה היא אחזה מטאטא בצבע אפור שמחליף צבעים בין שחור, אפור, לבן כחול וירוק. המכשפה אמרה “כן?? ואתה חושב שתצליח לנצח אותי? אז במה בדיוק אנחנו מתחרים גיבור גדול?”
ענה לה: “שח – מט!!”
הוציאה המכשפה לוח שח מט והדו קרב התחיל:
הקרב היה צמוד ממש. היו רגעים שנראה היה שיונתן מנצח והיו רגעים שנראה היה שהמכשפה היא המנצחת ויונתן חשש שהוא לא יצליח לנצח ולהציל את אחיו. לפתע ראה מהלך אחד אחרון שטרם חשב עליו. עוד מהלך אחד שאיתו הוא יצליח לאכול את המלך מכלי המכשפה ולהכריע את הדו קרב.
ביצע יונתן את המהלך, והניצחון היה מתוק. רגזה מאוד המכשפה ושחררה את האחים מהשבי. מרוב כעס על כך שניצח, הטילה קללה על יונתן ומשפחתו: “בכל שנה ביום זה יהיה לכל המשפחה שלכם ביש מזל..”
ועכשיו הבין יונתן שיש לו מלחמה אחרת, כזו שבה לא ילחם לבדו, ולצידו יילחמו ההורים והאחים שלו.
