ילדה אחת בשם נועם רצתה מאוד להכין סופגניות לחג החנוכה. היא ניגשה אל סבתא ושאלה אותה:” סבתא האם תרצי להכין איתי סופגניות?”. סבתא ענתה בחיוב ואמרה:” בוודאי אין שום בעיה אך נצטרך ללכת לסופר לקנות כמה מצרכים. רשימת המצרכים: קמח, סוכר, שמרים, חלב, ביצים, שמן וריבה למילוי. נועם וסבתא חזרו הביתה והתחילו בהכנת הסופגניות. וכך הן הוציאו סופגנייה אחר סופגנייה מן השמן החם. נועם אמרה לסבתא בהתרגשות:” סבתא, אני רוצה למלא את סופגניות בריבה !” וסבתא ענתה לה:” כמובן, בשמחה רבה”. נועם וסבתא היו מאוד נדיבות והחליטו לחלק את הסופגניות לכל בני המשפחה. המשפחה מאוד שמחה ונהנתה מכל ביס. סבתא ונועם השאירו לעצמן שלוש סופגניות ,ישבו בנחת ואכלו כל אחת סופגנייה. את השלישית החליטו כי יחלקו אותה יחד לאחר כך.
נועם הכינה שיעורים, סבתא שכבה לנוח מעט ולאחר כשעתיים שלוש הרגישו שוב רעב קל וחשק גדול לעוד סופגנייה טעימה והאחרונה. הן לא האמינו למראה עיניהן !
הסופגנייה נעלמה!!!!!
הן שאלו את כל אחד מבני המשפחה על הסופגנייה וקיבלו תשובה שלילית. כאשר הגיעו לאח הקטן, סבתא ונועם ראו כי הפנים והידיים שלו מרוחות לגמרי בריבה. הן הסתכלו אחת על השנייה, וידעו את התשובה!
