צב כלב וחתול

צב כלב וחתול

מאת: לביא קשת ב’3

פעם אחת היה צב. הצב אמר: “משעמם לי “וורף וורף ! מי זה ? זה היה הכלב.

“שלום אני צביקי הצב איך קוראים לך”- “כליאו”. “היי שלום כליאו.”

פתאום נשמע קול. “מיאו”. “מי זה” שאל צביקי. זה היה החתול . “שלום לך חתול” אני צביקי . ואני כליאו . אני כלאי שלום לך כלאי

אמר כליאו. רוצים לשחק מחבואים?

“רעיון טוב מי סופר?”.. 12345678910 וכך שיחקו בהנאה של ממש. “מצאתי אותך” . “תורי!”
“לא תורי.” רבו צביקי וכלאי .

“לא נהיה חברים”. כליאו התערבה ואמרה: “זה בסדר אתם עדיין חברים אתם פשוט רבים”.

זה בסדר לריב. אבל הם לא הסכימו . “נו אתם רוצים עזרה? לא אז מה אני יכולה לעזור? לא!”

“אז מה יעזור?” “שום דבר לא יעזור”. אמרה כלאי .

“אולי נעשה שולם לעולם ברוגז אף פעם ! “. “כן!”. אמרה צביקי. “כן” אמרה כלאי. “בסדר בוא נתחיל “.

ואז הם השלימו בניהם לבין עצמם : “שולם לעולם , ברוגז אף פעם “.

 “סליחה” אמרה כלאי . “סליחה, אמרה צביקי .

 

 

הסוף

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »