טיול מתוק
את היום הזה אני לא אשכח לעולם…
זה היה בוקר רגיל, התארגנתי לצאת לבית הספר וכשהגעתי לפני שנכנסתי לכיתה ראיתי מפתח יוקרתי כזה שחרוטות עליו צורות של ממתקים. הרמתי אותו ולפתע נראתה דלת כחולה וגדולה מאוד וגם עליה היה חרוטות צורות של ממתקים ואז שמעתי שמישהו לוחש לי באוזן “היכנסי”.. “היכנסי”… השעה הייתה בדיוק 7:59 תהיתי אם להיכנס אבל מהר מאוד הבנתי שאין לי הרבה זמן, פשוט נכנסתי בלי לחשוב ובמקום הזה הרחתי ריח של שוקולד חלב וגם וראיתי גלידת וניל ענקית! וגם דובון גומי כחול ענק! טעמתי מהגלידה והשוקולד ובאתי לטעום גם מהדובון הענקי! והוא פתאום זז ואמר “היי איך קוראים לך?” עניתי: “נועה, איך קוראים לך?”
והוא ענה לי: “השם שלי הוא דובון”
שאלתי אותו: “אתה יודע מה זה המקום הזה?” והוא ענה: “בטח שאני יודע פה אני גר, אבל מה את עושה כאן?”
עניתי: “ראיתי מפתח ודלת והייתי מסוקרנת אז נכנסתי”
“וואו” הוא אמר: ואז שאל: “את רוצה שאני יעשה לך סיור?”
ועניתי “בטח אשמח לסיור במקום הזה” ואז התחלנו בסיור והלכנו עד שהגענו לתחנה הראשונה. הוא אמר “הגענו לתחנה הראשונה שלנו: נהר השוקולד”. שאלתי אותו: “אני יכולה לטעום?” “בטח” הוא ענה, ואז טבלתי את האצבע שלי בנהר, קירבתי לפה וטעמתי אמרתי:”וואו זה ממש טעים” והוא ענה “אני שמח שטעים לך” . ואז הוא הסביר לי איך יצרו את הנהר וכמה זמן זה לקח. אני והדובון המשכנו לתחנה השנייה ואז ראיתי עץ של ממתקים מכל הסוגים :חמצוצים ,גומי וופלים וכו’!! הוא הסביר לי על העץ וממה הוא עשוי ואיך יצרו אותו וככל שעבר הזמן התיידדנו מאוד ואז עברנו לתחנה השלישית, התחנה הזאת הייתה נראית כמו שמים היו שם עננים משערות סבתא! הוא הסביר לי על התחנה ועל איך יצרו אותה וממה היא עשויה כמה זמן לקח ליצור אותה וכל מה שצריך לדעת עליה וכמובן שגם טעמנו ממנה ודובון היה ממש נחמד וסבלני😊 ואז הוא הראה לי עוד דברים ועוד תחנות וכל מה שהיה שם, היה לי ממש ממש כיף וחווייתי! ואז הלכנו לבית שלו והוא היה עשוי משוקולד חלב וממלא ממתקים שערות סבתא, שוקולד חום, שוקולד לבן, פסק זמן, חמצוצים, גלידה, עוגיות, שוקו, וופלים ופנקייקים . הביצים שהיו במקרר שלו היו ביצי קינדר. רק ממתקים הוא אכל, במקום מים שתה שוקו והמיטה שלו הייתה עשויה מוופלים והדלת משוקולד. ואז שאלתי אותו “אתה גר פה לבד?” הוא ענה “כן את החברה היחידה שלי☹”
אמרתי לו “הלוואי שהייתי יכולה להישאר איתך אבל יש לי בית ספר”
ואז נבהלתי ואמרתי לו ” בית ספר התחיל לפני כמה שעות שבאתי לפה היה 7:59 בדיוק ועברו כבר 4 שעות בטח המורה תכעס עליי☹” הוא אמר “הזמן שפה זה לא הזמן שבעולם האמיתי זאת אומרת שבעולם שלך השעה עדיין 7:59 אז את יכולה לא להיות לחוצה”
ואז עלה לדובון רעיון מצוין כל עוד המפתח אצלי אני יוכל לבוא לבקר כמה שבא לי והזמן בעולם האמיתי יעצור ואני ודובון נוכל לשחק כל הזמן וכשאני אתגעגע, אני יבוא לבקר אותו ונשחק ונאכל ממתקים ואני גם יוכל לארח לדובון חברה והוא לא יהיה לבד.
ומאז אותו היום הזה אני ודובון החברים הכי טובים בעולם ואני באה אליו כל יום ואנחנו משחקים ואני מספרת לו הכל והוא מספר לי הכל בדיוק כמו החברים הכי טובים😊
