טיול באש ובשלג
מספר הסיפור: נדב קדוש
יום אחד הלכתי עם המשפחה שלי לחרמון. את מה שהתחולל בתוך ליבי קשה לי לעלות על הכתב אבל היה לי ממש כיף להיות בשלג ולעשות סקי.
נתחיל מהתחלה: כל המשפחה התארגנה לטיול משותף בחרמון. כמה ימים לפני קנינו וארגנו הכל והמתנו בציפייה דרוכה ליום המיוחל. יום לפני הטיול הודעתי בשמחה למורה שלי שאני לא אגיע ביומיים הבאים, הלכתי לבית והסתכלתי בשעון…
מתי תגיע השעה 3:00 בבוקר?
אני לא זוכר עד מתי הסתכלתי בשעון כי פשוט נרדמתי… בשעה 2:30 אבא שלי ניסה להעיר אותי בעדינות, הוא היה מופתע כאשר קפצתי מהמיטה בלי להתמרח על המיטה כמו כל יום. טוב, הוא כנראה לא זכר שלא כל יום הולכים לטיול עם כל המשפחה.
בהתחלה, הלכנו לעושות טיול בשטח ממש כיפי. לאחר מכן הלכנו למפעל של יצור שוקולד בצפון, שם הכנתי כדורי שוקולד קטנים מצופים בסוכריות קישוט ובקוקוס, הם היו ממש טעימים. הגענו למלון, נחנו קצת ולאחר מכן הלכנו לאכול ארוחת ערב בריאה ומזינה. מיד לאחר ארוחת הערב נרדמתי.
למחרת בבוקר קמתי בשעה 8:00, הייתי ממש עייף מאתמול, שטפתי פנים, שתיתי שוקו ואכלתי עוגייה והתארגנתי לקראת הטיול המרכזי לחרמון.
קראתי לכל הילדים ורצנו לכיוון האוטובוס. התיישבנו במקומות האחרונים של האוטובוס ונסענו. אחרי נסיעה קצרה של 5 דקות הגענו לחרמון. הכל היה ממש ממש לבן, הרגשתי שהקור ממש חודר לי לעצמות, ב”ה שאמא הלבישה אותי בבגדים חמים. עלינו לקומה העליונה ששם היה די חם, קניתי משטח סקי והתחלתי להתגלש. אחרי 3 שעות הכי מהנות בחיי החזרתי את הכלים לחנות וחזרתי לאוטובוס יחד עם כולם.
לפתע, אחרי 5 דקות שאנחנו נוסעים זה קרה…
הרחתי ריח מוזר של עשן רצתי ואמרתי לאבא שלי להגיד לנהג לעצור את האוטובוס. הנהג מיד עצר, ירדנו ופתחנו את המכסה מנוע ולתדהמתנו גילנו שכל המנוע עלה באש…
הורדנו בזהירות את כולם מהאוטובוס ואבי חייג מהר למשטרה כדי לקבל עזרה מהירה. בד בבד דיווחנו על התקלה לחברת ההסעות וביקשנו שתזמין לנו אוטובוס חילופי שיחזיר אותנו לבית.
עד שהאוטובוס הגיע הלכנו למסעדה ממש טעימה, אכלתי המבורגר ממש טעים ואז חזרנו לאוטובוס ומשם נסענו הביתה.
לסיכום: היה לי ממש כיף לטייל יחד עם כל המשפחה ויחד עם זאת גם הצלת י 50 אנשים.
סוף
