המשקפיים המדהימים של אבא
היי, אני שלומי, אני בן 11 ואני ממש אוהב לצייר, לשחק כדורגל ולדבר עם חברים, כמו כל ילד.
אבל זה לא משנה עכשיו.
אני רוצה לספר לכם על סיפור שקרה לי לפני שבוע אחר הצהריים.
עשיתי שיעורים וחשבתי לעצמי: “אוף, שיעורים בדינים, על שמיטה, ואני לא מצליח לענות על השאלה הזו”.
בדרך כלל אני תלמיד חרוץ שמקשיב בכל השיעורים, גם בשיעור דינים.
תודה רבה ליואב שחפר לי על המשחק כדורגל שהיה בהפסקה. טוב, בטח אבא יעזור לי.
הלכתי לחדר של אבא, המחשב היה פתוח והוא לא ישב ליד השולחן המבולגן שלו. רגע, היה שם עוד משהו, המשקפיים המדהימים שאבא עובד עליהם בחברה שלו. משקפיים כתומים וגדולים עם אורות ירוקים שמהבהבים בצורה בלתי ניתנת להסברה. שכחתי מהשיעורים והרכבתי את המשקפיים.
פתאום כבר לא הייתי בחדר של אבא וראיתי מישהו עם זקן ארוך וכובע שחור גדול.
התקרבתי אליו ואמרתי לו שלום, הוא ענה שלום וגם שאל אותי מה אני עושה כאן.
אמרתי לו שהרכבתי את המשקפיים הכתומים עם האורות הירוקים של אבא שלי, הוא לא הבין על מה אני מדבר.
אני הצגתי את עצמי והוא גם. הוא סיפר לי שהוא נולד ב1895!
כנראה המשקפיים האלה מחזירים אותי לעבר.. מגניב.
הוא סיפר לי שהוא היה הרב הראשון של ישראל, אבל הוא לא סיפר איך קוראים לו.
אולי הוא חשב שאני מכיר אותו.
הקשבתי לכל מה שהוא סיפר לי בהתלהבות ואני זוכר כל מילה.
בהמשך השיחה נזכרתי בשיעורי בית, חשבתי לשאול אותו את השאלה שלי בשמיטה .
למה יש את השמיטה? למה מקיימים אותה?
הוא הסביר לי שיש כמה סיבות והמשיך לספר באריכות על שתיים מהן. אמונה וביטחון בה’ ומידת החסד והוותרנות. אנחנו מפקירים את היבול שלנו ומוותרים על האדמה שלנו.
עכשיו נזכרתי שהמורה באמת דיברה איתנו על זה היום בכיתה.
אמרתי לו להתראות והוא המשיך בדרכו אל בית הכנסת.
אז חשבתי לעצמי, איך אני חוזר בכלל הביתה?
אני גר ברעננה ועכשיו נראה שאני בכלל בירושלים, ב1927! אני בכלל ב2022.
אולי אם אוריד את המשקפיים אחזור הביתה.
הורדתי את המשקפיים ומצאתי את עצמי שוב בחדר של אבא. החזרתי את המשקפיים בחזרה לשולחן של אבא לפני שהוא יחזור, כבר שמעתי את הצעדים שלו.
סיימתי את שיעורי הבית, הודות לרב.
רגע.. איזה רב? חשבתי לעצמי כמה דקות על כל מה שהוא אמר, נולד ב1985, הרב הראשון, הוא היה קצת מבוגר, אהה זה הרב קוק.
עכשיו אני מבין מה המשקפיים עושים.
לא יכולתי לחכות למחר כדי לספר ליואב ויאיר על מה שקרה. הם ממש יתלהבו מזה.
למחרת קמתי ממש מוקדם, כשהגעתי לבית ספר החברים עוד לא הגיעו. בשיעור ניסיתי למצוא דרך לדבר איתם אבל לא הצלחתי.
חיכיתי להפסקה וסיפרתי להם הכל. כמובן שהם לא האמינו. איזה ילד יכול להאמין לסיפור הזה?
אבל אני רציתי להוכיח להם את מה שקרה.
בסוף הלימודים יואב ויאיר באו אלי הביתה כדי לראות את המשקפיים, והנה, הם על השולחן של אבא.
אמרתי להם להרכיב את המשקפיים. יואב הרכיב אותם ראשון וראה רק שחור. גם יאיר לא ראה כלום.
“שלומי, המשקפיים לא מראים משהו מיוחד” אמרו יואב ויאיר
“מה? על מה אתם מדברים? אתמול ראיתי את הרב קוק, מבטיח לכם!” אמרתי להם.
“טוב.. אולי אבא עשה עדכון תוכנה” אמרתי.
