אריאל הצדיק שקיבל השראה מנחמה ליבוביץ!
נחמה ליבוביץ אשת תורה וחסד. מאוד אמיצה, צנועה, מלאת נתינה ואהבה.
נחמה אוהבת מאוד ללמד אנשים תורה, לעזור לזולת ולדבוק במעשים טובים.
היא כל כך צנועה וענווה במידותיה שלא רצתה שיכנו אותה פרופסורית.
שמע אריאל, אחד הילדים שלמדו בכיתה על נחמה ליבוביץ כמה אומץ היה לה,
כמה שהיא אוהבת את התורה ולעזור לזולת. ואמר לעצמו יום יבוא וגם אני אהיה כמו נחמה.
בוקר אחד, התעוררו אריאל ואחיו הקטן דוד והחלו להתארגן לגן ולבית הספר.
אריאל, שהיה לבוש ומוכן, עזר לאחיו הקטן שהסתבך מעט לנעול נעליים. ויחד יצאו לדרך יד ביד.
בדרך פגשו את יהונתן הקטן חברם הטוב שהיה מעט עצוב.
שאל אריאל את יהונתן מדוע אתה עצוב? ענה לו יהונתן, הכריך שאכלתי נפל לתוך החול ואני רעב.
לקח אריאל את הכריך שאימא שלו הכינה לו וישר נתן ליהונתן ואמר לו ,תחייך יהונתן, אל תדאג
הכל לטובה. הינה קח את הכריך שלי הוא טעים מאוד.
יהונתן ענה לאריאל ומה איתך? אתה תישאר רעב? ענה אריאל בחיוך רחב אל תדאג יהונתן השם
דואג לי. לקח יהונתן את הכריך ואכל בעונג רב ואמר תודה. המשיכו יחד לדרכם לגן של דוד
הקטן ושרו יחד “אילו יהודי היה יודע כמה השם אוהב אותו , אילו יהודי היה יודע השם אוהב
אותו , היה שמח… שמח ורוקד שמח ורוקד 120 שנה..” נפרד אריאל לשלום מדוד הקטן והמשיך
לבית הספר.
החברים חיכו לאריאל כדי לשחק יחד לפני תחילת השיעור , אריאל הגיע, הניח את התיק בצד
והחלו לשחק יחד כדורגל עד לצלצול.
בתום השיעור, נשמע הצלצול להפסקת 10 , כל ילדי הכיתה הוציאו את הכריכים ורק לאריאל
לא היה כריך. חברו לשולחן איתי, הוציא מהתיק 2 כריכים ואמר לאריאל אימא שלי הכינה 2
כריכים אתה רוצה אחד? אריאל שמח ואמר תודה.
בסוף היום, קבע אריאל עם חבריו ללכת ולעזור למי שזקוק לעזרה .
הגיעה השעה שבה הגיעו החברים לגינה כפי שקבעו יחדיו, והחלו לחפש ילדים , מבוגרים וזקנים
שצריכים עזרה. לפתע, פגש אריאל ילד אחד שהתבודד לו משאר חבריו, קרא אריאל לחבריו ויחד
פנו אליו ושאלו אותו, ילד מה שמך? ענה, לביא.
שאל אריאל ,למה אתה מתבודד ולא יחד עם חברייך? ענה לביא, חבריי מדברים דברי תורה,
מספרים אחד לשני ספורים ששמעו, ואני לא מבין על מה הם מדברים, לא נעים לי להרגיש לא
קשור. אריאל מהר מאוד ניסה להרגיע את לביא,
בכך שהתחיל לספר על דוד המלך שהיה איש אמונה וביטחון בהשם.
על איך שניצח את גוליית האיש הכי “ענק” ביקום בזכות האמונה החזקה שהייתה לו בהשם.
עוד סיפר, שדוד המלך כתב את ספר התהילים שכיום עוזר לכולנו בטוב וברע.
ובסיום, הציע לו להגיע כל יום שבת לבית הכנסת שבשכונה, ששם מתאספים כל ילדיי השכונה
וקוראים יחד עם הרב תהילים בשבת, ובסיום מקבלים הפתעה מהרב.
חייך לביא ואמר לאריאל תודה על הסיפור עכשיו יש לי במה לשתף את חבריי. ואני גם אגיע ביום
שבת לבית הכנסת, בכדי לקרוא אתכם תהילים. ככה אוכל ללמוד פרקי תהילים, אמונה ואהבה
להשם.
שמחו אריאל וחבריו בכך שהצליחו לשמח את לביא וגם ללמדו על דוד המלך , על אהבה,
אמונה וביטחון בהשם. וגם הצליחו לגרום לו להגיע בשבת לקריאת תהילים.
וכך אריאל מצא את הדרך להגשמה עצמית , להצליח ולהיות כמו נחמה ליבוביץ.
– סוף –
