הם שיחקו מחבואים. דני פחד שהסופר ימצא אותו בקלות ולכן טיפס על עץ הגדול והגבוה שעומד במרכז הגינה. דני טיפס גבוה על העץ ובאמת החבר לא מצא אותו, כשדני רצה לרדת הוא נפל מגובה רב וחטף מכה חזקה ברגל. דני התחיל לבכות ולצרוח מרוב כאב. אחד החברים רץ ולהזעיק עזרה וקרא ואמא של דני. אמא של דני מיהרה לרדת לגינה וכאשר כשראתה שדני לא יכול לזוז היא הרימה אותו והם נסעו לבית חולים. בבית החולים טיפלו בדני ובדקו אותו. הרופא אמר שיש לו שבר. הרגל כאבה מאוד. דני שכב על המיטה משועמם ופתאום ראה אישה שעוברת בכל החדרים דני לא הבין למה היו עוברת בכל החדרים ולא לא יושבת ליד הבן שלה שאולי גם הוא פצוע או חולה. הוא שאל את אמא מי זאת האישה הזאת? אמא ענתה שקוראים לה נחמה ליבוביץ ולפני שהספיק לשאול מי זאת נחמה ליבוביץ? היא נכנסה גם לחדר שלו עם שקית גדולה של הפתעות וחייכה אליו. היא ניגשה אליו ושאלה מה קרה לו ואיך הוא מרגיש? הם דיברו קצת והיא נתנה לו לבחור פרס מהשקית. דני כל כך התרגש שאישה זרה עוברת ככה בין הילדים החולים ומשמחת אותם מאוד. יום למחרת דני השתחרר מבית החולים עם גבס על רגלו ובחנייה ראה את נחמה ליבוביץ. הוא ניגש אליה ואמר לה תודה וכמה שהיא שימחה אותו ועזרה לו. נחמה שמחה לשמוע שדני מרגיש יותר טוב וחוזר הביתה. היא הזמינה אותו להצטרף אליה לבקר ילדים חולים כשיבריא ויורידו לו את הגבס. דני חשב שכמו שהיא שמחה אותו זה רעיון טוב שהוא יצטרף אליה וישמח ילדים אחרים. ואולי גם הם ירצו להצטרף ויהפכו להיות חבורה של מעשים טובים. לאחר חודש כשהורידו לדני את הגבס מהרגל הוא ביקש מאמא שתקנה הפתעות וביחד עם הכיתה שלו ונחמה ליבוביץ הם ייסעו לבית החולים ויחלקו הפתעות לילדים החולים. אמא אמרה “זה רעיון נהדר” ומאז דני המשיך לעזור עם נחמה ליבוביץ וזה שימח אותו מאוד.
