החצוצרה

שלום קוראים לי נאוה, ואני רוצה לספר לכם על החצוצרה שלי. זה היה שבוע שעבר

הלכתי לשיעור חצוצרה. אני פותחת את הכלי לוקחת אותו עלי ויושבת… פתאום, אני שומעת

שקוראים לי, הסתכלתי סביבי ולא ראיתי אף אחד. שאלתי: מי קורא לי? ופתאום ענו לי :

זה אני החצוצרה. הסתכלתי על החצוצרה והיא אמרה לי: “תקשיבי נאוה, אני עברתי הרבה וגם את תעברי”. לא הבנתי מה היא אומרת, היא המשיכה ואמרה: “אני יודעת שקשה לך עם חברות, כשאני הייתי במחסן גם לי היו בעיות עם חברות. כל פעם שאת אומרת משהו, אני שומעת, וזה עצוב לי שאת ככה, כי כמו שאמרתי גם לי היו בעיות עם חברות. בואי ואספר לך.” היא סיפרה: יום אחד קמתי בבוקר זה היה יום לפני שהוציאו אותי ואת החצוצרות האחרות.  אמרו לי החברות למחסן: את חצוצרה מאוד יפה והכל בגלל זה את לא תבואי לבתי ספר אנחנו נרביץ לך ונחביא אותך ככה שלא יראו אותך, אז לא יקחו אותך. אני התחלתי לבכות ממש. אז טוּבָּה אמרה לי: תקשיבי לי טוב תתחבאי לבד ואם לא, זה יהיה הסוף שלך!! המילים “הסוף שלך” הצטמררו לי בראש. הייתי עצובה ומפוחדת. יום למחרת באו ולקחו אותנו. אותי לקחו ואת טוּבָּה לא לקחו. שמחתי שיצאתי מהמחסן לבית הספר וגם כי טוּבָּה הציקה לי ובסוף היא קיבלה את העונש.

עכשיו החצוצרה חזרה לדבר איתי, ואמרה לי: “עשו לי דברים יותר נוראים משלך ואני התגברתי. אם אני התגברתי זה ברור שאת תוכלי להתגבר. רוצה שאספר לך עוד סיפור? בואי אספר לך: זה היה יום שימשי אחד באו אנשים לבדוק איך אנחנו בדקו את כולם חוץ מימני וקרן יער , קרן יער התעצבנה נורא ניסיתי לרחם אליה אבל היא לא רצתה שארחם אלי היא אמרה : את עשית אותי ככה ממעצבנת אחת עופי לי מהפנים מיד היא אמרה והלכתי היא לא כל כך העליבה אותי אבל טיפה נעלבתי מזה שהיא לא רוצה  שאני אהיה איתה אבל בדברים האחרים לא הזיז לי כלום . ביום למחרת שוב באו אותם אנשים ובדקו רק אותי ואת קרן יער , קרן יער שמחה ואמרה לי: יש איזה כיף רק אותי ואותך בדקו איזה כיף .באותו הצטרפה טובה, קרן יער ספרה לטובה הכלה כל והכל. פתאום טובה פנתה אלי ואמרה: למה את מסתכלת אלי מישהו הרשה לך היא אמרה את זה במבט זוהם וקרן יער הסכימה  החזרתי להן במבט זוהם : את הורסת ברמה גרועה את הרסת לי עכשיו חברות עם קרן יער שעכשיו היא היתה חברה שלי ואת עד עכשיו לא היית פה אז שקט אמרתי את זה בטון גבוה מאוד, עכשיו שתיהם שתקו ולא אמרו מילה אחת הם טיפה צחקקו אבל לא אמרו מילה שום דבר  פתאום קרן יער אמרה לי בשקט : את צודקת מאוד טובה ואני קצת הגזמנו אני מאוד מצטערת אמרה וזה סוף הסיפור .

עכשיו החצוצרה פנתה אלי שוב ואמרה: את רואה לי יש דברים יותר נוראים משלך.. הבנתי והסכמתי איתה. עודדתי אותה שלא תתייאש ותהיה חזקה בחברה הקולנית שלה.

 כשנגמר השיעור השני בהפסקה הלכתי לחברות שלי וביקשתי להצטרף אליהם למשחק, הם צירפו אותי בכיף. באותה הפסקה הרגשתי שהיא עוברת ממש, אבל ממש מהר. אותה הפסקה היה לי כיף מאוד מאוד. כשחזרתי מההפסקה סיפרתי למורה שהיה לי ממש ממש כיף ושמחתי נורא. סוף