הקלרינט הקסום
היה הייתה ילדה ושמה איילת. איילת רצתה להיות אלופה בקלרינט לכן היא השקיעה הרבה בלימודי הנגנה בבית הספר, למרות זאת היא לא הייתה ממש טובה. יום אחד היא פשוט התייאשה ולא רצתה עוד לנגן, אבל היא בכל זאת ניסתה עוד קצת, ופתאום ניגנה ממש יפה, כמו קסם.
אחר כך בבית שלה היא רצתה לנגן שוב ופתאום הקלרינט אמר: “שלום איילת”. איילת הייתה מופתעת! היא צבטה את עצמה כדי לבדוק אם היא חולמת והצביטה כאבה לה אז איילת לא הבינה מה קורה. שוב פעם הקלרינט אמר: “איילת הכל בסדר, כן אני יודע שאני מדבר וזה מוזר”. אבל הקלרינט עוד לא הספיק לגמור את המשפט ואיילת עצרה אותו:” ס… סליחה אני פשוט לא רגילה לקלרינט מדבר.” “כן אני יודע” אמר הקלרינט. “רגע רגע איך אתה יודע שקוראים לי איילת?” “אני יודע הכל”. “אז אתה סוג של קלרינט קסמים? אני לא מאמינה אני הולכת לספר את זה לכל המשפחה”. “חכי חכי” אמר הקלרינט. “זה שאני מדבר זה סוד ואת נראית כמו מישהי שאפשר לסמוך עליה”. איילת והקלרינט דיברו ודיברו ובלי ששמו לב היה ערב ופתאום אבא של איילת קרא לה ואמר :” איילת בואי לאכול”. איילת הייתה מופתעת ואמרה: “כבר ערב”? הלכה לארוחת הערב והבטיחה לקלרינט שלא תספר לאיש.
בלילה איילת חלמה על הקלרינט הקסום שלה ואיך יהפוך אותה לנגנית גדולה. בבוקר איילת הלכה לבית הספר ולא הייתה מרוכזת בשיעורים בגלל הקלרינט. לכן המורה לי המחנכת קצת כעסה עליה. אחר כך בסוף הלימודים שרון שאלה את איילת אם היא יכולה לבוא אליה, איילת ענתה: “אני לא יודעת אני קצת רוצה להתאמן בקלרינט”. “חח… להתאמן? את? ממש בדיחה” אמרה שרון. “אבל אני לא יכולה” איילת ניסתה להתחמק כדי להיות עם הקלרינט שלה. שרון שאלה: “למה”? איילת אמרה: “כי… ככה” ורצה לבית שלה.
בבית, הקלרינט התחיל לדבר אליה: “סוף סוף הגעת” הוא אמר. “סליחה פשוט קצת התעכבתי עם חברה, טוב אפשר לנגן בך?” “כן את יכולה חופשי” “יופי” איילת אמרה ובאה לנגן, אבל אז עצרה ואמרה: “אני לא מסוגלת, אני לא יכולה כשאני יודעת שאתה מדבר, זה קשה לי” “אז את גם לא תנגני מול המורה לנגינה?” “אני לא יודעת אם אני לא אנגן מול המורה שלי אבל עכשיו אני לא מנגנת” “טוב איך שאת רוצה, רק אל תישכחי מחר יום שני ואת מתאמנת להופעה” “הופעה? איזה הופעה”? אמרה איילת “את כבר תיראי” אמר הקלרינט.
בלילה איילת חלמה איך היא תנגן ממש יפה בהופעה. בבוקר בשיעור נגינה המורה לקלרינט סיפרה לה ולחברי הקבוצה שלה על ההופעה שהולכת להתקיים. איילת ניגנה אבל יצא לה קול מוזר. המורה שאלה את איילת אם היא רוצה להחליף עם מיכל בהופעה, איילת הסכימה ונתנה את הקלרינט למיכל. איילת הייתה קצת עצובה וקינאה במיכל. בסוף היום איילת הלכה הביתה וסיפרה להורים שלה את מה שקרה לה בבית הספר. ההורים של איילת ניסו לעזור לה אבל לא הצליחו איילת הרגישה לא נעים והסתגרה בחדר שלה לבד ונרדמה.
בבוקר איילת הלכה לבית הספר ולא דיברה עם מיכל כאילו היא ברוגז איתה. פתאום בהפסקה מיכל ניגשה אל איילת ואמרה לה: “איילת איילת תקשיבי אתמול הקלרינט דיבר אלי והוא אמר שזה סוד אבל שאני יכולה להגיד רק לך” “מה אני לא מאמינה” אמרה איילת “כן את רוצה לנגן בו את בהופעה כי הבאתי אותו לפה” אמרה מיכל “ברור” אמרה איילת “היי פסס… אתן יכולות לספר עכשיו לכולם” אמר הקלרינט “יופי” אמרו מיכל ואיילת באותו הזמן. בהופעה איילת סיפרה לכולם את הסיפור ובאמת ניגנה כמו אלופה.
