במהלך חופשת חנוכה, סבתיטה (כינוי חיבה לסבתא שלי מצד אבא), דודה שלי אריאלה (שאני קוראת לה טיטה אריאלה, כי “טיטה” בספרדית הוא כינוי חיבה לדודה) והבת שלה רות הגיעו לביקור בישראל. התרגשתי לרואת אותן כי הרבה זמן לא נפגשנו.
בערב האחרון של הביקור של טיטה אריאלה ורות בארץ, אבא שלי הציע שנצא כולנו (אני, האחים שלי איתן ויאיר, טיטה אריאלה ורות) לפרק סן סימון לעשות את המשחק “מירוץ הגבורה”, משחק של שלוש עשרה שאלות על גיבורים ועל קרב סן סימון. השאלות היו בברקודים שהיו דבוקים על עצים בפרק. היה קר מאוד ואז לטיטה אריאלה היה רעיון מצוין: במקום לענות על השאלות בפרק, היא אמרה שהיא תצלם את הברקודים ונענה על השאלות בבית. התפזרנו בפרק כדי למצוא את הברקודים לפי סדר המספרים. מי שמצא את הברקוד עם המספר הנכון, היה מרים יד וצורח “מצאתי !”. כולנו היינו מגיעים ליד העץ, טיטה אריאלה הייתה מצלמת את הברקוד. כעבור 20 דקות בערך, סיימנו לצלם את הברקודים. אחר כך, הלכנו לשחק פינג פונג בשולחן שיש בפרק . שיחקנו כמה משחקים: קרוסלה, זוגות אחד על אחד. כבר היה חשוך אז אבא שלי וטיטה אריאלה האירו את השולחן עם הפנס של הטלפון שלהם. שיחקנו שעה והיה סופר כיף. אבא שלי אמר שצריכים ללכת לבית של סבא וסבתא שלי.
כשהגענו, ראינו את הסרטונים של “מירוץ הגבורה” וענינו על השאלות. הסרטונים היו מעניינים. ואז אכלנו ארוחת ערב מוצלחת. אצלנו בבית אבא, איתן, יאיר ואני ראינו במחשב, כמו כל ערב לפני השינה, cuento en español (סיפור בספרדית).
