הכלב
ערב אחד יצאתי לטייל בפארק.
אני מאד אוהב לצאת אחרי שסיימתי את שיעורי הבית ועזרתי לאמא במה שניתן. מיד כשנכנסתי לפארק הבחנתי בחברי הטוב נתן, הוא הגיע עם חבריו לשכונה והציע לי להצטרף לקבוצתו כדי שנשחק יחד כדורגל.
כמובן שהסכמתי. היה משחק מהנה ונעים עד שלפתע הכדור עף רחוק מעבר לעצים. רצתי מהר להביאו ולפתע ראיתי כלב חמוד וקטן בצבע שחור, לבן וקצת חום מתחבא מאחורי אחד השיחים. הרמתי אותו בעדינות ומיהרתי לנתן כדי שיעזור לי לקיים את מצוות “השבת אבידה” ויחד נחזיר את הכלב החמוד לבעליו.
הסתובבנו בכל הפארק ולפתע ראינו את אחיו התאומים של הכלב שבידנו. לא היה לנו ספק שהכלב שייך לבעל הכלבים הקטנים. קראנו בשמו ומיד כאשר הוא ראה את הכלבלב בידנו ראינו חיוך מתפשט על פניו. הבנו שהכלב ודאי שייך לו.
הסברתי לו היכן מצאתי אותו והוא הודה לנו מאד. אחרי שקיימנו את מצוות “השבת האבידה” חזרנו לשחק יחד כדורגל.
