אני פשוט לא מאמין, תשעים הדקות של שיעור התורה שהעבירה המורה נחמה באוניברסיטה עברו במהירות. כל השבוע הייתי מחכה לשיעור תורה. המורה נחמה לימדה אותנו כשהיא מספרת סיפורים מרתקים ואפילו שיתפה אותנו מחוויות היומיום שלה. לא תאמינו, אבל המורה נחמה הציגה דמויות שונות, כמו שחקנית ממש. בכל שיעור הרגשתי כאילו אני נשאב במכונת זמן, שמקפיצה אותי ישר לתקופת התנ”ך. אני זוכר שכאשר למדנו על פגישתה של רבקה עם אליעזר, עבד אברהם, המורה נחמה חישבה, ביחד אתנו, כמה כדים הייתה צריכה רבקה לשאוב לגמלים של אליעזר. המורה נחמה הגיעה למסקנה, שרבקה הייתה צריכה לשאוב מים במשך שש שעות שלמות. הייתי המום. איזה כוח רצון היה לה לרבקה!
אחרי כל שיעור הייתי חוזר לביתי, כשאני משחזר בראש את כל פרטי השיעור המופלא.
שכחתי לגמרי, נהגתי בחוסר נימוס ולא הצגתי את עצמי שמי סאשה ואני סטודנט למשפטים באוניברסיטה, בשנת הלימודים השנייה. המורה נחמה התחילה ללמד אצלנו בשנת 1957, לפני שנה.
כל התלמידים היו מרותקים משיעוריה וחיכו בחוסר סבלנות בין שיעור לשיעור.
המורה נחמה רצתה לוודא שכל התלמידים ישתתפו בשיעור, גם כאלה שהתקשו. לכן, ביקשה מאתנו לכתוב את התשובות לשאלות ששאלה על פתק והיא הייתה עוברת בינינו ומתקנת את התשובות החסרות. כך, כל התלמידים, גם אלו שהתקשו מעט, הרגישו שווים ושמחו להשתתף ללא חשש.
בחופשת הקיץ הייתה המורה נחמה שומרת אתנו על קשר, באמצעות שאלות ששלחה אלנו בדואר, בכל שבוע על פרשת השבוע. היא טרחה לענות לכל תלמיד ששלח אליה תשובות והערות. הייתם מאמינים? גם בכלל לא שילמו לה על מפעל ה”גיליונות” האדיר שלה.
בשיעוריה, שאלה המורה נחמה באופן קבוע “מה היה קשה לרש”י”? המורה נחמה עמדה בדיוק על כל מילה: אם יש אות מיותרת או חסרה. פשוט למדנו להבין לעומק את פרשנות התורה. מלבד המקרא, למדנו מהמורה נחמה את אהבת הארץ. היא תמיד כעסה על מי שעזב את הארץ, גם אם היו לו קשיים כלכליים. המורה נחמה תמיד דרשה מאתנו לדבר עברית. בזכותה שיפרתי מאוד את רמת העברית שלי מאז שעליתי לארץ מרוסיה.
באוניברסיטה למדתי משפטים. אבל את שיעורי התורה של המורה נחמה אהבתי יותר מכל. התרשמתי מכך שהייתה ענווה ושלא חיפשה כיבודים. המורה נחמה הסתפקה בתואר “מורה”, למרות שהייתה פרופסור באוניברסיטה. כשסיימתי את לימודיי, קיבלתי החלטה מפתיעה אני רוצה ללכת בדרכה של המורה נחמה ולהיות גם כן מורה: לשלב חום ונוקשות, חדשנות ושמרנות בלימוד. זו הייתה דרכה וכך אעשה גם אני.
הייתי מאוד עצוב כששמעתי שהמורה נחמה נפטרה בשנת תשנ”ז בחודש ניסן. השתתפתי בהלוויתה, כשגם אני חולק לה כבוד אחרון. על מצבתה נכתב בפשטות “מורה”. מורה ענקית ומופלאה, אחת שאין כמותה. איפה ישנם עוד אנשים כמו המורה נחמה?
