סיפור שעובר מדור לדור
היי, קוראים לי דני, אני רוצה לספר לכם את הסיפור שקרה לי.
לפני כמה ימים אמא שלי הייתה חולה והרופא אמר שהיא צריכה להשאר לצערי בבית החולים לכמה ימים. אני בכיתי המון התחננתי לאבא שלי שיתן לי לישון בבית החולים עם אמא, אבל הוא אמר שאני יכול להדבק מאנשים זרים הנמצאים בבית החולים.
נסענו הביתה והייתי מאוד מאוכזב. התקלחתי, נכנסתי למיטה, ולאט לאט נרדמתי. בבוקר כשקמתי הרגשתי מוזר כי אמא לא הייתה בבית. כשהגעתי לבית ספר ביקשתי מהמורה שהתפלל לרפואת אמי האהובה.
בהמשך היום בהפסקה לא שיחקתי כמו כולם אלה ישבתי והתפללתי, עצמתי את העיניים ופתאום, כבר לא הייתי בבית הספר! הייתי במקום הכי יפה שראיתי בעולם!! בהתחלה פחדתי, ואפילו קצת בכיתי, לפתע ראיתי המון חיות מופלאות רצות לכיווני ורוצות לחבק אותי, אחרי כמה דקות נרגעתי ואפילו התחלתי קצת להנות, בראש חשבתי לעצמי:” האם מלאכים לקחו אותי ואני בעצם בגן עדן?!”
אחרי כמה דקות של התפעלות מהמקום המדהים אליו הגעתי ,ראיתי את סבא רבא רבא שלי, הייתי המום, סבא רבא רבא שלי התקרב אליי ונתן לי חיבוק ענק ” שמעתי שאמא שלך חולה” ,הוא אמר לי, “כן” עניתי. באותו הרגע הבנתי :”אני לא לבד, תמיד יש איתי מישהו ששומר עליי מלמעלה.”
סבא רבא רבא שלי חייך אליי והציע משהו שלא יכולתי לסרב לו:” רוצה שנתפלל לרופאת אמא שלך?” “כן ברור”, עניתי בשמחה. לפני שהתחלנו ראיתי אנשים לבנים לבושים בלבוש חגיגי נושאים סידורים, סבא רבא רבא שלי הסביר לי שהם אכן מלאכים ושהם אלו שהביאו אותי לכאן. לאחר מכן התחלנו בתפילה, התפללנו והוא אפילו הסביר לי פירושים חדשים לפסוקים שלא הכרתי. אמרתי לעצמי שאני חייב להעביר את הסיפור הזה מדור לדור. סבא רבא רבא שלי אמר לי שאם אני רוצה לחזור לעולם האמיתי כל מה שאני צריך לעשות זה לעצום עיניים ולספור עד 3, עצמתי את העיניים.. וספרתי 1..2..3.. בום! כשהגעתי לעולם האמיתי שמתי לב שאני לא בבית ולא בבית ספר, אלא שהגעתי לבית חולים! אבא היה איתי ואמר לי בשמחה :” אמא בריאה! אמא בריאה!” הייתי שמח כל כך עד שבכיתי מרוב התרגשות והודיה לה’. חיבקתי את אמי חזק חזק ואמרתי לה שאני אוהב אותה. סיפרתי לה ולאבא את כל הסיפור, הם היו המומים ואמרו שהם יעבירו את הסיפור הזה מדור לדור.
ושכולם ידעו כמה כח יש לתפילה.
