פעם היה ילד שקרו לו משה שאהב לקרוא הרבה ספרים.
משה תמיד רצה לקרוא אבל הבעיה שלכל מקום שהוא היה הולך היה הרבה רעש.
בבית אחיות שלו היו רבות, ברחוב היה הרבה מכוניות שעשו רעש ובמרפסת היה ריח של ביוב .
בבית ספר לומדים ובהפסקות הוא היה משחק עם חברים כדורגל.
משה חיפש מקום שקט לקרוא בו, הוא מצא ספריה קטנה.
בספריה היו כל הספרים שמשה אהב לקרוא.
משה ביקש מאמא שלו שתעשה לו מנוי בספריה.
אמא שלו אמרה לא, כי כל יום אתה תחזור מאוחר הביתה.
משה אמר לאמא “אמא בבקשה אני יחזור בשש או שש או שש וחצי בבקשה”.
אמא לא יכלה לסרב לו, משה ביקש כל כך יפה.
אמא הסכימה לעשות למשה מנוי, שלוש פעמים בשבוע.
משה היה שמח יותר מכל הפעמים בחיים שלו.
חבר שלו שלום אמר לו “אתה אוהב לקרוא ספרים, אתה חנון, בקשת מאמא שלך מנוי לספריה
למה לא בקשתה משחק מחשב אתה גרוע” .
משה הלך להבית ובכה הוא לא רצה לבוא לבית ספר יותר.
אמא אמרה למשה אם אתה אוהב לקרוא ספרים זה לא בושה.
לא יהיו לך שגיאות כתיב, הקריאה מגלה לך עולמות וסיפורים נפלאים.
אתה תהיה הילד הכי חכם בכיתה, למה אתה ? משה רתה גאון.
משה קפץ מהמיטה ואמר אמא את צודקת, אני גאון, אני יותר לא יבכה.
שלום סתם מקנא שאני חכם והוא לא. אני לא צריך לבכות.
משה הלך לבית ספר בשמחה ולספריה עד עצם היום.
