זה היה יום גשום וסוער, ילדתינו הקטנה טל בת החמש, שכבה במיטתה כולה מלאה פחד בגלל הרעמים והברקים וכבר עשר בלילה, כולם ישנים ורק טל ערה.
טל כל כך פחדה שרצתה לישון עם אמא ואבא שלה. היא נכנסה לחדרם והיא ראתה גם את אמא ואבא שלה מתחבקים ורועדים מפחד.
אמא, אבא, מה קרה שאתם ממש ממש פוחדים? שאלה טל. ר-ר-ראינו מ-מ-מיפלצת… אמרה אמא. איפה היא? אני ממש ממש פוחדת. אמרה טל. הנה היא… אמר אבא מלא פחד.
אהההההההההההה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
היא תאכל אותנו!!! אמרה טל.
לברוח!!!
אמא, אבא וטל העירו את האחות הגדולה של טל-דנה וגם את אחיה הקטן-נועם.
כולם ברחו ממש מהר ורצו אל השכנה הנחמדה שלהם-הגברת חנה פרידמן ובקשו לישון אצלה בלילה.
גברת חנה פרידמן הביטה בהם במבט חשוד ואמרה מפלצת הברקים, מפלצת הברקים, מפלצת הברקים…
אמאל’ה אני ממש פוחדת!!!! אמרה דנה. סבתושל’ה! אמר נועם. כולם חוץ מנועם אמרו: נועם! מה?! דנה אמרה אמאל’ה אז אני אמרתי סבתושל’ה! אמר נועם. דוגמה רעה את דנה! אמר אבא.
בסדר, חוזרים לעינינים באו נברח מפה! אמרה אמא בלחץ.
אוי, זאת שוב המפלצת… אמר אבא.
אני יגן עליכם. אמרה באומץ אמא.
לא אמא! אמר אבא.
וואו, ממש מגניב פה. בסדר, מותק, תביא לי סכין. תודה אמרה אמא. יאמי הסטייק הזה טעים!
מותק, המפלצת. אמר אבא.
אה. כן, היא חסינה. אמרה אמא.
כולם אמרו: אמא!!!!!!!!!!
טל הלכה לפינה והחלה לבכות.
טל פתחה את עינייה והבינה שזה רק חלום והלכה לבדוק מה אם אמא שלה וראתה שהיא לא שם.
אבא. איפה אמא? שאלה טל.
היא בעבודה שכחת? אמר אבא.
וואו איזה מזל… אמרה טל בהקלה.
בסדר. עד כאן להיום חברים. מחר יהיה לנו סיפור כיפי אחר. לילה טוב! אמר אבא לדני.
הסוף!
