קבוצת הכדורגל

קבוצת הכדורגל.

בשכונה בעיר פ”ת היו שלושה חברים טובים שכל הזמן הסתובבו ביחד. הדבר שהם הכי אהבו לעשות זה לשחק כדורגל. משה היה החלוץ הכי מהיר בעיר, חיים היה הקשר הטוב ביותר, ודוד היה נותן הגנה שאפילו נמלה לא יכלה עבור אותו.

יום אחד ראה חיים פלייר בתיבת הדואר שלו ובו היה כתוב שעומד להתחיל טורניר כדורגל בשכונה. ומי שיזכה במקום הראשון זוכה ב1000 ₪.

  הוא כל כך התלהב ורץ לספר לחבר’ה. כולם ישבו בגניה ליד המגרש צחקו ודיברו.

חיים הגיע במהירות רכוב על האופניים שלו והתחיל לדבר מהר ולהתנשף תוך כדי.                        אף אחד לא הבין דבר ממה שאמר. דוד צעק לו דיי תעצור אנחנו לא מבינים כולם, מה קרה?

חיים הראה להם את הפלייר כולם הצטופפו להסתכל מה כתוב. משה קרא בקול בתאריך 1.1.23 יערכו מיונים לטורניר כדורגל שכונתי, הקבוצה שתעבור תוכל להשתתף בתחרות ומי שיגיע לגמר יזכה ב1000 שקלים.

וואו כולם קראו בקול! משה אמר “אנחנו חייבים להשתתף” והתחיל לדמיין לעצמו מה יעשה עם הכסף שיזכה.  דוד אמר “אנחנו צרכים להביא עוד שחקנים ולפתוח קבוצה”. חיים הציע שיערכו מבחני קבלה וירכיבו  קבוצה חזקה. אחלה “רעיון אני עכשיו כותב הודעה בקבוצה של הכיתה”, אמר משה. “מחר כולם יבואו על בטוח”, צעק בשמחה דוד.

למחרת בצהרים עמדו בשורה ענקית כל השכבה של כיתה ה’. חיים, משה ודוד ישבו מאחרי שולחן בצד של המגרש וקיבלו את פני המתמודדים.

משה הוציא משרוקית ושרק שריקה חזקה, כולם עמדו בשקט להקשיב לדבריו.

“מי שרוצה להתקבל לקבוצה צריך לעבור את המבחנים שלנו, המבחנים ממש קשים אנחנו צריכים עוד 10 שחקנים לקבוצה: שוער, עוד 2 חלוצים, 5מגנים ו3 קשרים. אז תסתדרו בקבוצות לפי התפקידים ונתחיל”

המיונים נמשכו עד השעה עשר בלילה ולבסוף החבורה בחרה להם את המתמודדים הטובים ביותר. הייתה רק בעיה אחת הם לא מצאו שוער מספיק טוב.

מה נעשה אמר משה אי אפשר לשחק בלי שוער! יש לנו עוד חמישה ימים לתחילת הטורניר השכונתי אמר בדאגה חיים. נמשיך לחפש אל תדאגו אמר דוד.

משה לא הצליח להירדם בלילה מרוב לחץ . חלפו כבר שלושה ימים מאז שבנו את הקבוצה ועדיין לא מצאו שוער. הוא היה כל כך במתח שהוא אפילו לא היה מסוגל לאכול.  דוד וחיים הלכו למגרש לשחק כדורגל. פתאום הגיע ילדה עם כדור וניגשה אליהם. בהתחלה הם לא הבינו מה היא רוצה. היא התחלה להציג את עצמה ואמרה: “היי קוראים לי רינה ,שמעתי שאתם מחפשים שוער” חיים אמר “כן, מה יש לך אח גדול שרוצה ?” לא ענתה הילדה. “אני שוערת מעולה” אמרה וחייכה. דוד וחיים התחילו לצחוק בקול, משה הגיע מרחוק ושאל מה כל כך מצחיק?

הם סיפרו לו וגם הוא צחק. הילדה נעלבה ואמרה: “טוב הפסד שלכם, כנראה שאתם לא רוצים לנצח”. הם שתקו והסתכלו אחד על השני.  משה שאל: “מה, באמת את יודעת לשחק כדורגל?” היא לקחה את הכדור ביד שלה והתחילה לכדרר אותו על הרגל שלה ולהקפיץ אותו מצד לצד מבלי שהכדור ייפול במשך 3 דקות.

 הם היו המומים, טוב אמר חיים תקראו לקבוצה נעשה אימון ונראה את הכישורים שלך בתור שוערת. רינה חייכה ורצה לכיוון השער.

רינה עמדה בשער והדפה כל כדור שבעטו לעברה. כולם שמחו וקראו בקול “אנחנו הולכים  לנצח”!!  

הם היו כל כך טובים ועברו את כל השלבים. ביום של הגמר גם ההורים של השחקנים הגיעו לצפות במשחק.

המשחק התחיל ובמחצית התוצאה הייתה  1-1 לקבוצה של רינה

פתאום בדקה ה88 השופט שרק לפנדל לטובת הקבוצה היריבה. משה התחיל לבכות, חיים עצם עיניים, ורינה עמדה יציבה בשער. היה מתח באוויר, רינה נשמה עמוק, השופט שרק והכדור טס לעבר השער. רינה קפצה לצד ימין ועם הידיים הדפה את הכדור בכל הכוח, משה חטף את הכדור ורץ בכל הכוח לעבר השער של היריב והבקיע גול מטורף לחיבורים כולם צעקו בקול                   “יש!! ניצחנו !!!!!”  הם רצו ושמחו כולם יחד.  

הכל בזכותך אמר משה למרות שהוא זה שהבקיע את גול הניצחון.