הג’יני הכחול
היו היה פעם נער בשם ג’ון. לג’ון היה משעמם אז הוא הלך למדבר, שהיה קרוב לעיר בה גר. אחורא היה שם העיר. ג’ון לקח את גלשן החול שלו שהכין בעצמו, שהיה בצבעים צהוב וכחול, הצבעים האהובים עליו.
הוא אמר לגלשן שלו שקרא לו “גו’ש” כי לא היו לו חברים, “אני רוצה אקשן, אולי תגלוש איתי?” והם גלשו. ג’ון שמח. הוא אהב לגלוש.
לפתע נתקע ג’וש בחול. הוא הרגיש שהגלשן נתקע במשהו קשה. כאשר חפר בחול כדי לשחרר את הגלשן, הוא גילה שהחפץ הקשה הוא מנורה. ג’ון שיפשף אותה בבגדיו, ויצא מהמנורה ג’יני. הג’יני היה שדון כחול ואמר לג’ון: “יש לך שלוש משאלות. אילו משאלות אתה רוצה? לא תוכל לבקש עוד משאלות, ולא תוכל לבקש משאלות של מוות או אהבה”.
ג’ון אמר לג’יני הכחול “אני רוצה את גלשן הדיונות הכי טוב בכל הזמנים”. הג’יני עשה תנועה מוזרה עם הידיים והגלשן הופיע בעשן סגול.
הג’יני הכחול אמר “נשארו לך עוד שתי משאלות”. הפעם, ג’ון ביקש להיות חזק מאוד. ג’יני שוב עשה תנועה מוזרה, וג’ון הפך להיות חזק בטירוף! בתוך עשן סגול.
“יש לך עוד משאלה אחת, ואז אני אחזור למנורה”, אמר הג’יני בקול עצוב.
ג’ון הרגיש שהוא רוצה לשחרר את ג’יני, ואמר לג’יני “אני רוצה לשחרר אותך”! הג’יני העלה חיוך על פניו ואמר “תודה! סוף סוף אוכל לצאת לחופשה בהוואי! אלוהה” אמר, ונעלם.
ג’ון היה שמח מאוד שהג’יני יצא לחופשי, והחל את דרכו חזרה הביתה. אולם, לאחר שעות של גלישה בדיונות הבין שהוא אבוד במדבר.
הוא הבין שהוא חייב למצוא מקור מים, אחרת הוא יתייבש וימות. אחרי כמה שעות הוא מצא מקור מים ושמח מאוד. אבל עדיין לא ידע איך להגיע הביתה.
לפתע הגיע נווד על גמל ושאל אותו אם הוא צריך עזרה. ג’ון ידע שאסור לו לדבר עם אנשים זרים, אך לא הייתה לו ברירה אלא לשתף פעולה עם הזר.
הנווד אמר לג’ון שגם הוא הולך לאחורא, וג’ון מוזמן להצטרף אליו. ג’ון הסכים והם יצאו לדרך רכובים על הגמל.
לפתע הם הגיעו לעיר מוזרה שעשויה כולה מבועות סבון גדולות. ג’ון היה בהלם, מעולם לא ראה מראה מוזר כזה. אחרי שחלפו על פני עיר הבועות, הם ראו עיר העשויה מגבינה שוויצרית. ג’ון היה מאוד רעב, וטעם כמה מכוניות וספסלים שוויצריים על הדרך.
כאשר היו מאוד קרובים לעיר אחורא, עשן סגול וסמיך הופיע במקום שבו היה הנווד, וקול “פוף” נשמע, ואז הופיע הג’יני מתוך העשן ואמר לג’ון “באמת נראה לך שהייתי משאיר אותך לבד במדבר אחרי ששחררת אותי לחופשי? אמנם הוואי מגניבה וקולית, אך הנאמנות היא מעל הכל”.
פתאום לשון ענקית יצאה מן החול וליקקה את ג’ון ברטיבות. ג’ון התעורר וגילה שכלבו בנג’י הוא שמלקק אותו, ומסתבר שאין לו בכלל גלשן דיונות ושרירים, והכל היה חלום.
אך באחד מהימים בהם גלש בדיונות חשב שראה את הג’יני הכחול מתחפר בחול.
