האוצר האבוד

היה היה בארץ רחוקה רחוקה וקסומה אוצר יקר. בתוך הארץ היתה עיר גדולה מאוד,  ענקית ובה היה  האוצר אבל אף אחד לא ידע שזה שם.
האוצר היה מוסתר בתוך בית אבל אף אחד לא גר בבית הזה ולכן אף אחד בכל העולם לא ידע על האוצר חוץ מסבא זקן מאוד מאוד שקראו לו יונתן, הוא סיפר לנכד שלו שמואל והוא סיפר לנין שלו יוחנן.
שמואל רצה לגלות לחברים שלו אבל סבא יונתן לא הרשה להגיד לאף אחד.
 יוחנן הנין של שמואל בכלל לא רצה לספר לאף אחד כי הוא רוצה למצוא את האוצר בעצמו והוא חשש  שאם הוא יגיד למישהו יהיו עוד אנשים שירצו לחפש את האוצר ועלולים למצוא אותו וגם הוא לא רצה להכעיס את סבא שלו.
 כעבור כמה זמן יוחנן בא לבית של אבא שמואל ושאל אותו אם הוא רוצה לעזור לו לחפש את האוצר והוא הסכים ואז שניהם הלכו לסבא יונתן לשאול אותו אם הוא יכול להביא אותם לארץ הקסומה וסבא יונתן הסכים.
לאחר מסע ארוך של בערך שנה, הם הגיעו לארץ הקסומה והלכו לחפש את העיר הגדולה וכשהגיעו אליה הם  חיפשו את הבית ולבסוף הם מצאו את הבית.
 שמואל ויוחנן פחדו ממש להיתקרב  כי אף אחד לא גר בבית הזה הרבה שנים.
הם התקרבו לבית ונכנסו בזהירות ואז ראו דלת מוזרה ממש עם חור בדלת, הם הסתכלו בתוך חור שהיה שם והם ראו משהו נוצץ והם חשבו שזה אוצר, הם ממש רצו להיכנס ולבדוק אבל הם עדיים פחדו לעבור את הדלת המוזרה.
 מחוץ לבית חיכה להם סבא יונתן שיצאו אליו עם האוצר.
 שמואל ויוחנן התגברו על הפחד ועברו בדלת, כשהם נכנסו, הם ראו את האוצר ומיד ניגשו לקחת אותו. יוחנן נגע באוצר ופתאום רשת נפלה על יוחנן וגם על שמואל.
סבא יונתן שמע את המהומה והוא נכנס לבית בריצה. כשהוא  נכנס לדלת וראה אותם, הוא ניסה לשחרר אותם מהרשת ולאחר מאמצים רבים הוא הצליח והם יצאו יחד עם האוצר מהר מהר לפני שיתקלו בעוד מלכודות שיעכבו אותם. הם הכניסו את האוצר בתיק גדול שאף אחד לא יראה מה יש להם ומיהרו להגיע לשדה התעופה כדי לתפוס טיסה שתקרב אותם הביתה .
לאחר זמן רב שהמסע לקח, כמעט שנה נוספת, הם הגיעו בריאים ושלמים הביתה.
כדי להודות על שחזרו בשלום הם נתנו מהאוצר הרבה כסף לצדקה אבל הם גם  חיו בכיף ובטוב.