לפני כמה ימים אחר הצהרים סבא וסבתא באו לבקר אותנו והביאו איתם מתנות לכולם.
לאחי הגדול רועי קנו מכונית על שלט בצבע אדום בוהק .אחי רועי היה מרוצה מאוד מהמתנה .לאחותי
הקטנה נעם קנו קוביות צבעוניות מעץ . גם אחותי נעם שמחה מהמתנה. ולי קנו סקטייבורד
מגניב עם ציור של להבה בצבעים: אדום , כתום וצהוב.
אני ממש התלהבתי מהמתנה המיוחדת שסבא וסבתא קנו לי.
ולכן החלטתי לרדת לרחבה שמתחת לבית שלי כדי לנסות לרכב על הסקייטבורד החדש שלי,
לקחתי את הקסדה ואת המגני רגלים וידים ואז ירדתי לרחבה. כשהגעתי לרחבה התחלתי באימונים ,
קודם כול ניסיתי לשמור על שיווי משקל. בפעם הראשונה נפלתי וגם בפעם השנייה אבל בפעם
השלישית הצלחתי.
אחר כך ניסיתי לרכב עליו כמה פעמים. נפלתי ונשרטתי אבל אחרי כמה זמן גם את זה
הצלחתי המשכתי להתאמן ונהנתי מאוד, כשנהיה מאוחר עליתי לביתי .
כשהגעתי לביתי ארוחת הערב הייתה מוכנה. כשכול משפחתי ישבה בשולחן התחלנו לאכול , אחרי
שסיימנו לאכול הלכתי לישון.
בבקר קמתי והתארגנתי במרץ לבית הספר. כשנכנסתי לכיתה שלי התיישבתי ליד החברה הכי טובה שלי
ששמה נטע וסיפרתי לה על הסקייטבורד החדש שלי.
כשהסתיים בית הספר, נטע ואני הלכנו ברחוב וראינו מודעה שכתוב בה: “תחרות הסקייטבורד
יוצאת לדרך”
החלטתי להירשם לתחרות. וקבעתי עם נטע אחר הצהריים ברחבה שמתחת לבית שלי.
אחר הצהריים נטע הגיעה עם הקורקינט שלה ואני הגעתי עם הסקייטבורד.
נטע עודדה אותי ועזרה לי להצליח לרכב על הסקייטבורד בלי ליפול. בסוף האימונים כל אחת
חזרה לביתה. כעבור שבועיים של אימונים שבהם ספרתי בהתרגשות את הימים
הגיע יום התחרות, בשעה 3 בצהריים אני, נטע חברתי ומשפחתי הגענו למקום שבו התחרות
אמורה להתקיים. אני ונטע פגשנו את כל המתחרים וכולם היו בנים. קבוצה קטנה של בנים שאלה
אותנו אם אנחנו מתחרות ונטע ענתה: “כן, חברתי רוני מתחרה”, אחד הילדים אמר להן: “נראה אותך
מולנו, אין לך סיכוי”. עניתי להם : “אתם חושבים שבנות לא יכולות להצליח אז אתם טועים
מאוד”, אני ונטע עזבנו את קבוצת הבנים והלכנו אל תחילת המסלול. והשופט קרא ברמקול
“כולם להתכונן, תכף מתחילה התחרות”. ושהשופט אמר את זה כל הקהל ישב בכסאות וכל המתחרים
עמדו במקומות. ” הכון, הכן צאו!” , קרא השופט. כולם התחילו לרכב על הסקייטבורדים במסלול,
המסלול היה מפותל, עם רמפות ומכשולים, עליות וירידות, השקעתי מאמץ רב כדי להיות
באחד משלושת המקומות המובילים בתחרות . באמצע הדרך ראיתי את קבוצת הבנים
שזלזלו בי בתחילת התחרות וחלפתי על פניהם ונופפתי להם לשלום. כשהמשכתי ישר ועוד רגע
הגעתי לקו הסיום, אחד מבני הקבוצה עקף אותי ו…עבר את קו הסיום.
ואני לעומת זאת הגעתי אחריו לקו הסיום. למרות שהילד עקף אותי הייתי מרוצה וגאה בעצמי
מאוד. ובסיום התחרות הביאו לשלושת המובילים גביעים ולשאר המשתתפים הביאו מדליות.
כשחילקו לנו את הגביעים רצתי להוריי לחבק אותם בהתרגשות רבה. אחר כך אני ונטע
הלכנו לקבוצת הבנים והוכחנו להם שגם בנות יכולות!
כשחזרתי לביתי, רצתי לטלפון וחייגתי לסבא וסבתא שלי והודעתי להם שזכיתי מקום שני בתחרות
הסקייטבורד. סבתא אמרה לי ” כל הכבוד נכדתי על המאמץ הגדול, אני שמחה בשבילך” וסבא הוסיף
“היית ראויה לנצח בגלל ההתמדה באימונים לתחרות”. שמחתי בליבי ואמרתי תודה לסבא וסבתא
שלי על זה שהם קנו לי את הסקייטבורד האדיר!!!
