שיעורי בית זה יכול להיות כיף

 

אני שירה , בת 12 , לומדת בכיתה ו’ בבית ספר ממ”ד הראל . בכיתתי יש 30 תלמידים  מתוכם יש לי חברה מאוד טובה בשם בר .

בר ואני לומדות יחד מכיתה א’, שתינו מאוד מחוברות אחת אל השניה ויש לנו הרבה דברים משותפים . לדוגמא:  חוג קרמיקה ,שתינו אוהבות חיות , לאכול פיצה והכי הכי אוהבות לבלות ביחד.

יום אחד באמצע שיעור תורה בר לא הרגישה טוב והמורה התקשרה להורים של בר שיבואו לקחת אותה. כבר שלושה ימים שבר לא הגיעה לבית ספר והיא הייתה מאוד חסרה לי. בזמן שהיא לא נמצאת דאגתי לרשום לה את החומר הנלמד בכיתה וכמובן את שיעורי הבית שיש להגיש. כל יום,  בסיום הלימודים דאגתי להתקשר אליה ולשאול לשלומה ובעיקר  קצת לדבר איתה כדי שלא תרגיש בודדה.

לאחר כשבוע כשבר התחילה להחלים ולהרגיש יותר טוב, ביקשתי מאמא שלי שתיקח אותי  לבקר את בר בסיום הלימודים. מיד כשנכנסתי לבית של בר  התחבקנו חזק!

אמרתי לבר שהתגעגעתי אליה נורא וממש התפללתי לשלומה.

פתאום בר התחילה לבכות. הופתעתי מאוד ושאלתי אותה מה קרה ולמה היא בוכה?

בר ענתה לי שהיא החסירה ימים רבים  והיא מוטרדת איך היא תצליח להשלים את החומר הנלמד .

אמרתי לבר שדאגתי לסכם לה את החומד הנלמד בכיתה והבאתי איתי את שיעורי הבית וכמובן שאשמח לשבת ולעזור לה . בר ממש שמחה וכך היה במשך שלושה ימים, כל יום בסיום הלימודים נפגשתי עם בר והשלמנו יחד את החומר הלימודי .

בר הרגישה כבר הרבה יותר טוב וחזרה ללימודים  ולבית הספר. הלב שלי כל כך התמלא והרגשתי שחזרנו להיות ממש כמו לפני שבר הייתה חולה.

כמה ימים עברו ושמתי לב שבכל יום על הבוקר בר לוקחת מחברת ורושמת בה דברים . שאלתי את בר אם היא מוכנה לשתף אותי במה שהיא כותבת?

בר ענתה לי: “שירה, כשהייתי חולה כל הימים האלה מאוד דאגתי איך אני אשלים את החומר הנלמד בכיתה, וכשאת הסברת לי שסיכמת עבורי ואספת לי את שיעורי הבית  זה מאוד חימם לי את הלב. סיכמת עבורי כל כך יפה וטוב וזה הקל עלי מאוד. בזכות החסד שעשית איתי החלטתי שכשאני אחלים ואחזור לכיתה  אני כל יום אבדוק מי לא הגיע ואני אעזור לו לסכם את השיעור הנלמד ואביא לו את  שיעורי הבית”.

התרגשתי המון ממחשבתה של בר והחלטתי שגם אני רוצה להצטרף למעשה הנכון והטוב. אמרתי לבר  שאשמח להיות חלק מהמעשה הנהדר שהיא עושה וביקשתי להצטרף אליה. 

 

 

ומאז כל בוקר אני ובר פותחות את מחברת הסודות שלנו ובודקות מי לא הגיע באותו יום ודאגות לסכם לו את השיעור הנלמד ואת שיעורי הבית.

אנחנו מאוד שמחות במעשה השקט שאנחנו עושות ובעיקר שמחות לעזור לחברים שלנו בכיתה.

 

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »