החלון שהתנפץ

 הילה היא בת 11 ותהיה לה בקרוב בת מצווה. להילה יש ארבעה אחים והיא ילדה די חברותית בבית הספר.

זה התחיל בחודש תשרי. הילה הייתה בבית הספר בהפסקה  והיא שיחקה במסירות עם חברתה שני. הם שחקו והילה אמרה לשני :”אני זורקת גבוה אז תתפסי, טוב?” “טוב” אמרה שני. הילה זרקה את הכדור ובום החלון שהיה למעלה התנפץ. שני והילה נבהלו וברחו. בזמן שהחלון התנפץ היה ילד בכיתה שראה שהחלון התנפץ. הילה ושני ברחו לכיתה ומהר עשו כאילו הן קוראות ספר. נכנס הילד שראה אותם לכיתה והסתכל עליהן במבט מוזר ושאל: “מה עשיתן קודם?” שני אמרה: “סתם שחקנו מסירות בחוץ.” “איפה זה בחוץ?” שאל, “במגרש” ענתה הילה. “אתן בטוחות?” “כן אנחנו בטוחות.” “טוב”, הוא אמר. הוא לא באמת הלך, הוא רק הסתתר מאחורי הדלת כדי להקשיב על מה שהן מדברות. בינתיים שני אמרה: “מזל שהוא לא הבין שאנו אשמות, אם כן, הוא בטח היה מגלה למורה שאנחנו נפצנו את החלון.” בפועל הילד רץ בשיא המהירות להגיד למורה, אבל המורה הייתה בשיחת טלפון ולא יכלה לדבר איתו  ולהקשיב לו. בינתיים הילה ושני היו בכיתה והמשיכו לדבר. בדיוק כשהמורה הגיעה לכיתה היה הצלצול לשיעור. בשיעור הילד שראה אותן גלה למורה את כל מה שקרה והמורה מאוד הופתעה מהילה ושני. היא כעסה עליהן מאוד. לא היה להן נעים בגלל שכל ילדי הכיתה שמעו את זה והרי הן ילדות מאוד טובות בלימודים. בהפסקה השנייה הן נשארו בכיתה ובאמת קראו ספר. בסוף הלימודים הן הלכו לחדר המנהל לשיחה עם המנהל. המנהל שלהם אף פעם לא כעס עליהן, אבל הפעם הוא כעס מאוד. לאחר השיחה הזאת הילה ושני למדו שאף פעם לא כדאי לשקר כי בסוף מגלים את השקר.

בבת מצווה של הילה, הילה ושני אמרו יחד שלא כדאי לשקר אף פעם כי בסוף מגלים את האמת.