הענק ואני

הגעתי לדלת ביתי מתנשף והדלת היתה נעולה, אני פחדתי, ראיתי אותו הוא רץ במהירות אדירה. עליתי לבית של השכנים, גם הם לא היו בבית. ירדתי לבית שלי התחבאתי מאחורי עמוד ואז הוא הגיע, הוא נראה כמו אדם ענק ומפחיד, בגובה 5 מטרים. אני גם לא הבנתי איפה ההורים שלי, מדוע הם לא פותחים. הוא עוד שניה ראה אותי אבל אז זזתי הצידה במהירות, ואז עלה לי רעיון, אני אעקוב אחריו ואז אולי יגלה איפה ההורים שלי. הרגשתי כאילו הלב שלי עומד להתפוצץ. הוא ניסה לפתוח את הדלת, אבל הדלת היתה נעולה. הוא צבר תנופה, הוא בא לפרוץ את הדלת, אני לא רציתי שזה יקרה, הוא היה בערך 6 מטרים מהדלת. זרקתי אבן לעברו, והוא נפל סנטימטרים ספורים מהדלת, אבל הוא גם ראה אותי. קפצתי אל תוך שיח הוורדים שבגינה. זה היה כואב, אבל הייתי חייב. הוא ניסה לתפוס אותי, אבל זה היה קוצני מידי והוא נדקר, הוא ויתר והלך. קמתי בזהירות, הייתי מלא דם, רצתי בעקבותיו, אבל הוא היה מהיר. ואז עלה לי רעיון: אני אזרוק לעברו אבן, הוא ייפול ועד שהוא יקום אני אספיק להביא את האופניים שלי. אכן זה מה שעשיתי, הוא התחיל לרוץ ואני אחריו עם האופניים. אנשים שראו אותנו נבהלו וברחו. כעבור בערך שעה וחצי של נסיעה באופניים הגעתי למקום מוזר, זה היה בית גדול מאוד, היה בו בערך 15 חדרים ענקיים, ניחשתי שההורים שלי נמצאים באחד מהם. בכניסה ראיתי הרבה תמונות מוזרות נכנסתי בזהירות לתוך הבית, התקרה היתה גבוהה מאוד. הענק נכנס ואני בעקבותיו בחשאיות, הבית היה חשוך, שמעתי קולות עמומים ולא הבנתי מאיפה הם באים. הסתתרתי מאחורי ארון ענק הייתי צמא מאוד  אז הלכתי בזהירות לחפש את המטבח, אבל בטעות פתחתי את הדלת הלא נכונה, החדר היה חשוך חשבתי שיש מתג לאור אבל לא מצאתי. נכנסתי לחדר, החדר היה גדול שמעתי קולות והלכתי אחריהם. כשהתקרבתי ראיתי אנשים יושבים על כיסאות קשורים בידיים וברגלים, גם הפיות שלהם היו סתומים. הסתכלתי אבל לא ראיתי את ההורים שלי. פתחתי את הקשרים של האנשים שהיו שם, בן האנשים זיהיתי את השכנים שלי, הם שאלו אותי איך הגעתי, סיפרתי להם את כל הסיפור ושאלתי אותם אם הם יודעים איפה ההורים שלי, הם אמרו שהענק חטף אותם, הוא חטף גם את ההורים שלי אבל לא שמו אותם באותו חדר. יצאנו כולם לחפש את ההורים שלי כולם פחדו שהענק יראה אותם, אבל המשכנו בדרך. בדרך ראינו הרבה חדרים פתוחים וריקים ואז הגענו לחדר סגור, פתחנו את הדלת וגם הוא היה חשוך אבל היה בו מתג לאור. המתג היה גבוה, אחד האנשים הרים אותי על הכתפיים ואז פתחתי את האור, ההורים שלי באמת היו שם אבל הקשרים היו יותר חזקים. היינו צרכים סכין, אני התנדבתי להביא סכין מהמטבח למרות שהענק יכול היה לראות אותי ולא ידעתי איפה המטבח. יצאתי מהחדר מפוחד, הלכתי ישר ואז בנס הגעתי למטבח בלי שהוא ראה אותי. לקחתי מהמטבח סכין וחזרתי אל ההורים שלי. שיחררנו בעזרת הסכין את ההורים שלי. מיד יצאנו בריצה החוצה, בחוץ היינו רגועים. ההורים שלי חיבקו אותי חזק ואמרו לי שהם גאים בי ורוצים לפרסם את הגבורה שלי. לאחר יומיים כתבה ארוכה התפרסמה בעיתון ושם פירטו את כל מה שהתרחש ואת ההצלה שלי.

 

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »