נחמה לוי ונחמה ליבוביץ’
נחמה החננה ! נחמה הבננה ! עוד הפעם רדפו אחריה בני כיתתה של נחמה כאשר הם צועקים שמות גנאי, זה היה ככה כל הפסקה, נחמה יצאה מהכיתה וכל הבנים בכיתה היו מתחילים לרדוף אחריה, גם אם היא אפילו לא יצאה מהכיתה אלא ישבה במקום שלה הם היו עומדים סביבה וקוראים לה בשמות מעליבים מאוד.
נחזור לרגע לחצר בית הספר, שם הילדים ממשיכים לרדוף אחרי נחמה. נחמה הרגישה שהיא כבר לא יכולה כמעט לנשום, מזל שבדיוק אז נשמע הצלצול. נחמה בכלל לא הקשיבה בשיעור עד כדי כך שהיא אפילו לא שמה לב איזה שיעור זה. פתאום נשמע הצלצול המבשר על סוף יום הלימודים שהעיר את נחמה מחלומותיה.
בדרכה לבית שמה לב נחמה שהשמיים התחילו להיות אפורים למרות שהיה קיץ, פתאום עלתה במוחה של נחמה מחשבה והיא: כנראה יש לי סיבה טובה להיות עצובה אפילו השמיים עצובים איתי.
נחמה מגיעה הביתה ובבית מחכה לה הפתעה: “סבתא! איזה כיף שהגעת!” קראה נחמה . “גם לי מאוד כיף לראות אותך מתוקה שלי!” ענתה לה סבתא. אחרי ארוחת הצהרים נזכרה נחמה במה שקרה בבית הספר ונאנחה .” הכול בסדר נחמה ? ” שאלה אמה.
-כן זה פשוט ש …. פשוט ….. לא משנה.
– את בטוחה?
– כן זאת אומרת לא זאת אומרת אולי
ואז התחילה נחמה לספר לאמה על כל ההפסקות שבהם היא בורחת מהבנים או יושבת לבד בכיתה ועל כמה שהיא עצובה שקוראים לה נחמה ועל המחשבות שלה שהשם שלה הוא האשם. אחרי שגמרה לדבר אמא שלה חיבקה אותה וכך הם ישבו כמה דקות במטבח מחובקות. לאחר כמה דקות אמרה אמא של נחמה:
“את יודעת על שם מי את קרויה?”
“לא, על שם מי אני קרויה?”
“את קרויה על שם הרבנית נחמה ליבוביץ”
“מי זו?”
“זו רבנית מאוד מיוחדת שנפטרה לפני בערך 25 שנה”
“אבל אמא אם היא רבנית, איך היא קשורה אלינו ?הרי אנחנו לא שומרים תורה ומצוות” “הרבנית נחמה ליבוביץ’ כמו שכבר אמרתי הייתה אישה מיוחדת והיא לא לימדה רק שומרי תורה ומצוות, כל מי שרצה יכל לבוא לשיעורים שלה או ללמוד מן הגיליונות שלה”
“גיליונות ? איזה מן גיליונות , גיליונות כמו שלפעמים בשבת אנשים ברחוב מחלקים לנו גיליונות של פרשת שבוע?”
“אני לא יודעת בדיוק אבל אפשר לשאול את סבתא” “סבתא? מה הקשר של סבתא אל נחמה ליבוביץ’?”
“לנחמה ליבוביץ’ היו מאות אם לא אלפים של תלמידים ותלמידות ואחת מן התלמידות הייתה סבתא חנה”
אבל איך היא הכירה אותה?”
“את זה אנחנו כבר נשאל את סבתא” “סבתא! קראה נחמה “איך את מכירה את נחמה ליבוביץ’?”
“נחמה מתוקה ,תסבירי לי למה את רוצה לשמוע עליה?” ואז נחמה התחילה לספר לה על כל השיחה שהייתה לה עם אמה. “ולכן אני רוצה שתספרי לי על נחמה ליבוביץ’
“הכרתי את נחמה דרך הגיליונות שלה, יום אחד ראיתי את אחת מחברותי עם הגיליונות של נחמה, “מה זה?” שאלתי אותה ואז היא הסבירה לי, ואני החלטתי להצטרף גם”.
“סבתא ספרי לי עוד על נחמה ליבוביץ’!” אווו היא היתה אישה מדהימה ופתאום המבט של סבתא חנה נהיה חולמני: אני זוכרת שהיא סיפרה לי איך נוצרו הגיליונות: “בסוף השנה התלמידות ביקשו ממני שאחשוב על פתרון איך הן יוכלו להמשיך ללמוד תורה מפי גם בחופש ואז חשבתי על רעיון: לכתוב להן כל שבוע שאלות על פרשת השבוע ושהן יענו עליהן”.
בסופו של דבר הצטרפו גם משפחותיהן ולאט לאט הצטרפו אנשים רבים ביניהם חיילים סטודנטים רופאים ועובדי ניקיון, וגם לא שומרי תורה ומצוות וכמובן שגם עקרות בית שאותן העריכה נחמה מאוד!
למחרת בבוקר נחמה ביקשה ממורתה לספר לכיתה על דמותה של הרבנית נחמה ליבוביץ’, ובאמת כך היה . ומאז ילדי כיתתה הפסיקו לצחוק עליה.
הסוף !
