נחמה הייתה ילדה קטנה וכבר עיניה האירו ועסקו בתורה, נחמה גדלה והלכה לאוניברסיטה ושם למדה להיות מורה לתנ”ך היא הייתה מורה שכולם אהבו היא לימדה בחסד וכולם רצו להיות איתה בשיעורים.
יום אחד לימדה נחמה כיתה פתאום נכנס לכיתה ילד חדש והיא אמרה לו “שלום תשב במקום פנוי” והוא ראה רק מקום אחד והמקום הזה היה ליד מלכת הכיתה אף אחד אף לא ישב ליד מלכת הכית הלל כי אז היא מצווה עליו לעשות דברים (על מי שיושב לידה) והילד החדש לא ידע שהיא מלכת הכיתה ושהוא מתיישב הלל אמרה לו “מה אתה יושב לידי?” וכל הכיתה צחקה עליו אבל נחמה לא נתנה לה לצחוק עליו וישר הגנה עליו וככה אמרה לכיתה “תירגעו הוא לא ידע שאת הלל מלכת הכיתה אז לא צריך לצחוק עליו ככה” ואז לאט לאט הוא השתלב בכיתה והכל בזכות נחמה. אחר כך המנהל קרא לנחמה ואמר ” בזכותך הילד של האיש הכי עשיר שאני מכיר השתלב ואבא שלו אמר שבשום בית ספר הוא לא השתלב ורק בבית הספר שלנו הוא השתלב ובגלל זה הוא הביא להם מלא כסף והם יכלו לשפץ את הבית ספר ובזכות זה שהם שיפצו את הבית ספר הגיעו ללמוד בבית ספר עוד 100 ילדים בערך והמורים קיבלו יותר כסף למשכורת והכל בזכות נחמה.
