עוגיות התמרים שלי / מאת הודיה רוזנר
משפחת לוי היא משפחה מאוד גדולה,צדיקה ועם לב רחב .
טוב קודם לפני שאני יתחיל אני יספר לכם עלי. קוראים לי נעה ויש לי אח תאום ואני השישית במשפחה ולאחותי הבכורה קוראים רננה והיא בת 19 .
ואחריה יש את תהילה שהיא בת 18 ואחר כך יש את תפארת שהיא בת 12 שהיה לה בת מצווה לפני שבוע ואז יש את דוד שהוא בן 10 ואז שלמה בן 9 שהוא התאום שלי והוא נולד 2 דק’ לפני ואז אני בת 9 גם ואז שלום בן 5 ואז איתן בן 4 ואחרונה חביבה היא יעל בת שנה וחצי.
יום אחד אני ואחותי תהילה הלכנו למכולת כי אמא ביקשה שניקנה תמרים לעוגיות שרצינו להכין.
הלכנו לחנות שהיתה הכי קרובה לבית והיא הייתה סגורה לכן הלכנו לחנות אחרת שהיתה קצת יותר רחוקה שכם היא היתה סגורה.
חזרנו הביתה ואמא אמרה לרדת לשכנה טובה ולבקש ממנה.
כשדפקנו בדלת היא פתחה וביקשנו והיא נתנה לנו בחיוך ושמחה מיד אמרנו תודה רבה ועלינו הביתה.אני ואמא הכנו את העוגיות שכל כך רציתי, אחרי הרבה זמן סוף סוף אמא הסכימה.
התחלנו להכין ופתאום אחותי יעל התחילה לבכות. אמא אמרה לי ללכת להרגיע אותה למרות שלא כל כך רציתי כי עד שיש לי את הזמן עם אמא להכין, ולמרות זאת הלכתי.
הרגעתי אותה וחזרתי כשאמא כבר עמדה וחיכתה שהעוגיות יצאו מהתנור.
בסיום האפיה שהעוגיות שלנו היו מוכנות הכנו צלחת יפה עם עוגיות לשכנה טובה וכמובן החזרנו לה שקית תמרים.
היא שמחה מאד כמו שאנחנו שמחנו כשהיא הביאה לנו את התמרים ואמרה לנו גם תודה בחזרה.
יום למחרת הבאתי לכיתה 4 עוגיות בשקית והתחלתי לאכול ופתאום תלו שלט שאסור להביא תמרים לבית הספר כי יש ילד אלרגי לתמרים
כל כך התבאסתי אכלתי מהר ושטפתי ידיים.
בסוף היום שחזרתי הביתה ואמא שאלה איך היה לי בבית הספר אמרתי לאמא שהיה כיף חוץ מזה שהתבאסתי לאכול את העוגיות מהר מהר בגלל שאסור להביא יותר לבית ספר תמרים.
אמא הרגיעה אותי ואמרה לי לא נורא ושהיא הייתה בבית ספר היה אסור להם להביא בכלל חלבי.
אמא גם הציעה שאחרי הצהריים נשב יחד על שוקו חם ועוגיות תמרים בנחת ובשמחה וזו הייתה חוויה נעימה ופיצוי על מה שהרגשתי בבוקר בכיתה.
סוף!
