המסע כתב: רועי אסייג
לפני שנים רבות בממלכת ההרפתקה חיו שני נערים. לאחד קראו עודד ולשני קראו יהלי. לעודד היה חלום גדול לצאת להרפתקה גדולה ולראות דרקונים, וליהלי החלום היה למצוא תיבת אוצר.
הם תכננו יחד לברוח ליער כדי להגשים את חלומם. באחד הלילות הם ברחו מהבית ליער, לא היה להם מים ואוכל אלא ספר אחד חשוב, ספר שאמא שלהם היתה מקריאה להם. ברגע שהגיעו ליער הם שמעו קולות משונים שגרמו לבהלה גדולה. הם הסתכלו ימינה ושמאלה ולפתע ראו זאבים הם צרחו וניסו לברוח, הזאבים רדפו אחריהם ואז הם שמעו קולות נוספים מהעצים הם פחדו, ואז הגיע דרקון ירוק ושאג על הזאבים והזאבים ברחו.
הדרקון התקרב אליהם, עודד ויהלי חששו אבל הבינו שהוא זה שעזר להם ואין להם מה לחשוש ממנו. הם התקרבו אליו, ליטפו אותו ועלו עליו. הדרקון עלה לאוויר ולקח אותם למחסה שלו.
זה היה לילה קר והם הדליקו מדורה וישבו כולם סביבה. הם הרגישו שהם מתגעגעים לבית, ופתחו את הספר וקראו אותו. כך הם הרגישו בבית.
ברגע הזה הם בחרו לדרקון את השם “הידרה”. העייפות מהלילה המתיש גרמה להם להירדם. למחרת בבוקר הם יצאו לטיול ולא שמו לב שהם הולכים בחול טובעני והתחילו לטבוע. הם חיפשו את “הידרה” וקראו לו. הוא לא איכזב אותם והגיע להציל אותם.
הם החליטו להמשיך ולחפש את תיבת האוצר שהיתה החלום של יהלי. הם המשיכו לבד ביער, הלכו והלכו ולפתע נפלו לבור. הם חשבו ש”הידרה” הדרקון יבוא להציל אותם וחיכו לו. אחרי כמה שעות הם הבינו שהם יצטרכו לצאת משם ללא עזרה. בבור היו עטלפים שהסתובבו סביבם והם הבינו שהם צריכים לשתף פעולה כדי לצאת מהבור. עודד הרים את יהלי על כתפיו עד שהצליח לצאת מהבור. יהלי הביא ענף ארוך ומשך את עודד, והם הצליחו לצאת מהבור. הם כל כך שמחו שהצליחו לצאת והבינו שזה הזמן לחזור הביתה.
כאשר הם חזרו ההורים שלהם כעסו מאוד אבל שמחו שהם בריאים ושלמים.
עודד ויהלי לא ברחו יותר ולא חיפשו תיבת אוצר, הם הבינו שהחברות שלהם ושיתוף הפעולה ביניהם היא האוצר האמיתי.
