בס”ד
הגיבור/ יונתן ביטון
שלום, אני יונתן נסיך הים והבן של פוסידון איל הים.
אני קצת שונה מאבי, אני דרקון מים ויש לי אויב ששמו הוא: פיק-פק.
יום אחד ראיתי יצור חמוד כל-כך שנאלמתי דום, ואז ראיתי את פיק-פק הולך בנחת ונכנס לחדר של אבי, לפתע פתאום נשמעה צרחה מקפיאת דם מכיוון החדר של אבי.
היצור התחיל לזוז מהמקום שבו הוא עמד, התחלתי לרוץ לחדר של אבי במהירות, לפני שהגעתי אל החדר שמעתי עוד צרחה, אבל כשהגעתי לחדר ראיתי את אבי שוכב דומם על המים, אולם פיק-פק לא היה שם, כשפניתי לחדר של אימי ראיתי אותה כמו אבי.
הצער שנרקם בתוכי חלחל עד שנשבעתי שאנקום את מותם של הוריי האהובים.
עליתי מעל פני המים ואספתי שני חברים:
בי- נסיך השמיים ולילי-נסיכת היבשה.
אני לא הייתי היחיד שהתארגן לקרב, גם פיק-פק התארגן לקרב.
הוא גייס את אידה-אויבת השמיים ואת דרק-אויב הארץ.
בדרכנו לים, נזכרנו שבי ולילי לא יכולים לנשום במים.
לא ידענו מה לעשות, כשפתאום כמו חיזיון עלה בדעתי שאבי סיפר לי על מקדש בוקה-קבו ששוכן ביער הקסום שבו נמצא כתר המשאלות האגדי. היער היה מרוחק בשבילינו, אבל לבי היה רעיון: הוא קרא לנץ הגדול שלו ועפנו כולנו על גבו אל היער, כשהגענו לשם ראינו את פיק-פק וחבורתו ויחד החלטנו שמי שיגיע ראשון לכתר המשאלות האגדי וייגע בו יזכה בתחרות.
בינתיים, אידה זרקה פצצת עשן וכולם התבלבלו ולא מצאו אחד את השני.
אידה מצאה את עצמה ליד לילי ויונתן מצא את עצמו עם פיק-פק ודרק מצא את עצמו עם בי . הם והתפזרו לכל עבר במקדש.
המקדש היה מורכב מהמון מבוכים כשבכל מבוך חידה שצריך לפתור נכון כדי לעבור אותו.
החידה של דרק ובי היתה:”מי היה יפה מאד, בן של אלים אך בלי כוחות?”
החידה של אידה ולילי היתה:”מה נראה אך לא נראה והוא אוהב להפחיד?”
החידה של יונתן ופיק-פק היתה:”מי חמוד ולא חלש, יודע לשתוק ולא גדול?”
בי ודרק ענו: “הרקולס” וצדקו.
אידה ולילי ענו: “רוח רפאים” וצדקו.
יונתן ופיק-פק ענו:”בליקרפלקס” וצדקו.
הדלתות נפתחו אל תוך חדר ומרצפות מתכת נגלו לעין ושם נראה כתר המשאלות.
דרק ובי רצו אל החדר כשלפתע קיר ענק התרסק וגרם להתמוטטות אבנים וסלעים שנפלו על בי ודרק. תוך כדי ההתמוטטות לילי הפעילה את כוחות האדמה שלה ופוצצה את הסלעים.
ראינו את דרק ובי פצועים, אז תפסתי את כתר המשאלות וריפאתי את שניהם.
היות וכתר המשאלות מגשים משאלה אחת בלבד, לא יכולנו לבקש יותר ולכן פיק-פק וחבורתו הלכו משם כעוסים ואנחנו הלכנו לממלכת היבשה שבה מלכה צירה ביד רמה.
כשהגענו לשם ראינו שהעיר היתה עצובה ומשעממת, אך פתאום באו שומרים חמושים ולכדו אותנו וגררו אותנו לארמון של מלכת היבשה, בבואנו לשם ראינו את פיק-פק יושב על כסא המלכות.
אמרתי לו: “זה לא מקומך” והוא ענה לי: “אני השתלטתי על כל הממלכות” והראה לי ולחברי תמונות שלו ושל חבורתו בכל הממלכות שלנו.
הוא ציוה על שומריו לקחת אותנו לאיזור הלבה, פתאום קפצה חיה לא מוכרת עם שריון, לילי אמרה לנו שקוראים לה ארמדיל, הארמדיל זינק על השומרים והפך לכדור, חתך את הכבלים שקשרו אותנו ועזר לנו לברוח ליער, לילי שהבינה חיות אמרה שהארמדיל רוצה להצטרף אלינו לצוות כי גם משפחתו נהרגה בקרב על השטח שלהם. הסכמנו לו להצטרף.
הוא אמר ששמו לרי ואחרי ההיכרות הראשונית הלכנו לממלכת השמיים, כשהגענו ראינו את אידה, פיק-פק ודרק בארמון הממלכה ואז התחלתי לבכות.
נלחמנו איתם, כשנראה שאין לנו סיכוי האלים התחילו לעזור לנו וניצחנו. אז הבנתי שאלים לא יכולים למות.
כל הכעס שלי התפוגג ויחד עם חבריי שיחררנו את כל הממלכות וכולם היו אסירי תודה וכיבדו אותנו.
בהמשך תשמעו על מסעותינו.
שם הסיפור: הגיבור
שם התלמיד: יונתן ביטון
כיתה : ד2
שם המורה: אסתר בלומרט
שם בית הספר: מעלה התורה בנים
רכזת : אסתר בלומרט
