מה זו מורה טובה?

מה זו מורה טובה? /איתן פיש

נחמה ליבוביץ’ ישבה על השולחן בחדר העבודה שלה ועברה על גיליונות פרשת ויגש ששלחו אליה אנשים מכל הארץ. השעה כבר הייתה מאוחרת. לפניה עוד הייתה ערמה של דפים ונחמה כבר הייתה עייפה. היא הגיעה לאחד הגיליונות האחרונים בערימה. את הגיליון שלחה לה מישהי בשם “אורה”. נחמה התחילה לקרוא את התשובות שאורה כתבה לה, ומתשובה לתשובה היא כעסה יותר ויותר. התשובות היו כתובות עם שגיאות כתיב, והיה ברור שאורה בכלל לא מבינה לעומק את השאלות ואת הפרשה. נחמה חשבה לעצמה: “זה ממש מכעיס! אורה מבזבזת גם לי וגם לעצמה את הזמן בזה שהיא לומדת את גיליונות פרשת השבוע. גם ככה יש לי כל כך הרבה גיליונות לעבור עליהם, זה לא הוגן שאורה ככה מבזבזת לי את הזמן”. נחמה הגיעה למסקנה שיותר טוב שאורה לא תלמד יותר פרשת שבוע, משום שגם כך ברור שהיא לא מסוגלת באמת להבין את הפרשה. אבל נחמה גם חשבה שזה לא מתאים לכתוב משהו כזה על הגיליון אלא נכון יותר לומר את זה לאורה ישירות. משום כך היא כתבה על הגיליון שהיא תשמח להיפגש עם אורה. “בפגישה עם אורה אני כבר אגיד לה שעדיף שלא תשקיע את הזמן בלימוד גיליונות פרשת השבוע משום שהם לא באמת לרמה שלה…”.

לאחר שבוע נחמה קיבלה חזרה מכתב. על מעטפת המכתב היה כתוב: “למורה נחמה ליבוביץ’ מאורה בכטין”. נחמה פתחה את המעטפה ועל המכתב היה כתוב: “לכבוד המורה נחמה היקרה, זה יהיה לי לכבוד ולעונג להיפגש איתך. אני נמצאת כל ערב אחרי השעה 20:00 בביתי. אני גרה ברחוב אורלזורוב 21 בתל אביב. בכבוד רב, אורה”. נחמה החליטה ללכת ולפגוש את אורה בביתה כבר בשבוע הקרוב ולספר לה מה היא חשבה עליה.

נחמה הגיעה לביתה של אורה בתל אביב. היא תכננה לומר לאורה שהיא לא חושבת שהיא צריכה, או יכולה, ללמוד פרשת שבוע, אבל לפני כן החליטה קצת להכיר את אורה. חלק מלהיות מורה טובה, חשבה נחמה לעצמה, הוא להכיר את התלמידים ולדעת מה היכולות שלהם, כדי להתאים את מה שאומרים להם לרמה שלהם. “ספרי לי קצת על עצמך”, אמרה נחמה לאורה. אורה ענתה: “אני עולה חדשה. עליתי לפני בערך שנה מרוסיה. אני לא יודעת כל כך טוב לקרוא ולכתוב בעברית ולכן יש לי הרבה שגיאות כתיב. למרות זאת אני מאוד נהנית לענות על גליונות פרשת השבוע שלך”. “איפה את עובדת בישראל?” שאלה אותה נחמה. “אני עובדת מאוד קשה כל היום כמלצרית במסעדה בתל אביב”, ענתה אורה. “בערב, כשאני חוזרת הביתה למרות שאני כבר עייפה אני יושבת ללמוד את גליונות פרשת השבוע שלך ובסוף השבוע שולחת לך את תשובות. הלימוד של פרשת השבוע נותן לו כוח לכל השבוע!”.

נחמה הבינה שהיא כבר לא יכולה לומר לאורה את מה שתכננה מראש. מורה טובה יודעת לפעמים גם לשנות את דעתה על התלמידים שלה. היא יודעת מתי להתאים את הרמה של הלמידה לתלמידים, אבל גם לא לוותר מהר מידי לתלמידים ועל התלמידים. “אבל מה אני אציע לאורה?” חשבה נחמה לעצמה, “הרי בסופו של דבר הגיליונות קשים לה מידי”. ואז חשבה נחמה על רעיון: “את רוצה לעבור איתי יחד על הגיליון של השבוע הקרוב? שנלמד אותו יחד?”. וכך נחמה ישבה עם אורה בבית שלה ועזרה לה ללמוד את הגיליון. זה עזר לאורה להתאים את הלמידה לרמה שלה, כמו שכתוב: “חנוך לנער על פי דרכו”. זה גם איפשר לנחמה לעזור לאורה בצורה ששומרת על הכבוד שלה. נחמה ואורה ענו יחד על הגיליון של אותו שבוע ואז נחמה הציעה: “את רוצה שנקבע חברותא כל שבוע ללמוד יחד את הגיליון?”. אורה לא יכלה להאמין להצעה המדהימה, ומיד קבעו להיפגש כל שבוע בתל אביב, אחרי שאורה גומרת לעבוד כמלצרית ונחמה גומרת להעביר הרצאה באוניברסיטת תל אביב. וכך נחמה ואורה למדו למשך זמן רב יחד.

עם הזמן אורה נקלטה בארץ והעברית שלה השתפרה. היא גם התקדמה מקצועית והפכה בסופו של דבר למורה לתנ”ך.

שם הסיפור: מה זו מורה טובה?

שם התלמיד: איתן פיש

כיתה : ג1

 שם המורה: גלית שמריה אנג’ל

שם בית הספר: מעלה התורה בנים

רכזת  : אסתר בלומרט