“לעולם לא ! ” צרחתי בכל קולי. בואו נחזור אחורה שבוע לפני שזה קרה…
היי, קוראים לי אלכסנדרה אבל כולם קוראים לי אלכס וגם אני קוראת לעצמי אלכס. אני לומדת בבית הספר אלי כהן. בית הספר שלי הוא מאוד שוביניסט אבל על זה אנחנו נדבר בקרוב . יש לי חברות טובות ואמא. אמא יחידה, אבא שלי מת בתאונה צבאית ואף פעם לא הכרתי אותו .רק לפעמים חשבתי עליו. חשבתי איך החיים שלי היו נראים עם אבא אבל אז אני נזכרת באמא שלי שתמיד הייתה לצידי. למשל, היום סיפרתי לה איך היום שלי עבר. סיפרתי לה שהיום התחילו מחדש בדיקות קוד הלבוש המגוחכות שצוות ההנהלה סתם בוחר בנות וגורם להן לקום מהמקום שלהם, לעמוד ואיש צוות, מסתכל עליה ושופט אותם .בערך כל חודשיים הם מתחילים מחדש עם הבדיקות האלה לי זה עדיין לא קרה אבל לחברה שלי קלואדיה זה כן קרה.
צוות ההנהלה הכריח אותה ללבוש את אחת מהחולצות המגעילות והמסריחות של הבית ספר. זה כל כך מבייש . ולבנים אף פעם אין בדיקות קוד לבוש זה פשוט לא בסדר .אני צריכה לעשות משהו בעניין הזה .ואז אמא שלי קטעה את המחשבות שלי “אלכס לכי לישון מחר יש בית ספר ” הלכתי לישון אבל עם רעיון מבריק .
קמתי מוקדם בבוקר והתחלתי לעבוד על זה לקח לי המון זמן אבל לא יכולתי להפסיק באמצע. בסוף הייתי גאה בתוצאה , עליתי על האופניים שלי ורכבתי לבית הספר עם הרעיון שלי בתיק הגב. הגעתי לבית הספר ממש מוקדם והתחלתי לשים את הפלאיירים בכל שירותי בנות עליתי ושמתי בכל קומה עד שסיימתי לשים אותם בכל שירותים . מה היה הרעיון שלי? כתבתי בתוך הפלאיירים “גם לכם נמאס מבדיקות הלבוש המגוחכת האלה ? כי לי בהחלט נמאס מבית הספר השוביניסטי הזה אם אתם מרגישות כמוני תבואו ביום שישי עם כוכבים ולבבות מצוירים על הידיים שלכם ” בכוונה כתבתי את זה בלי שם לא רציתי שידעו. לא ידעתי איך בנות יגיבו לזה. חיכיתי בקוצר רוח ליום שישי ואז הוא סוף סוף הגיע ,קמתי וציירתי על הידיים שלי כוכבים ולבבות , בתוך תוכי פחדתי שאני יהיה היחידה שתגיע עם ציורים על הידיים ואראה מוזרה . כשהגעתי לבית הספר אמרו לי שיש שיחה עם המנהל לכל הבנות . הגעתי לאולם הספורט והמנהל התחיל לדבר:”בנות יקרות שמעתי שיש פלאייר מסתובב בבית הספר שאומר שבית הספר שוביניסט?!, זה ממש לא מקובל עליי וזה ממש לא נכון. אם מישהי לא מתוודה ברגע זה שהיא כתבה את זה כולם מקבלות עונש” .לא ידעתי מה לעשות , להתודות ? בזמן שחשבתי המנהל המשיך “אם עוד מישהי אחת אומרת שבית הספר שוביניסט היא מסולקת מבית הספר!”
אבל אז כל הבנות שראיתי שציירו על הידיים שלהם וגם אני צעקנו ביחד “לעולם לא ! “ואז ידעתי שעם רצון אפשר לעשות הכל.
