בס”ד
השן שהלכה לאיבוד / מאת : יהונתן ליבנה, כיתה ב’1.
ביום שישי בצהריים, התנדנדה לי השן כל כך חזק שכבר כמעט ונפלה.
אבא אמר לי : ” בוא נוציא את השן הזאת כבר…”
קשרנו את השן לחוט שהיה מחובר לכדור גדול. אני בעטתי בכדור הגדול והשן נתלשה בבת אחת.
זה בכלל לא כאב…
הסתכלנו בקצה החוט כדי להחביא את השן מתחת לכרית ולחכות לפיית השיניים.
הלכתי לישון ובבוקר לא ראיתי מתנה מתחת לכרית… חשבתי שפיית השיניים קצת מאחרת…
בכל זאת, הלכתי לבית הספר ובסתר ליבי קיוויתי שבבוקר הבא, אמצא את המתנה מתחת לכרית שלי.
למרבה הצער, השן נשארה במקומה ומתנה לא הייתה.
אני ממש הצטערתי וקצת בכיתי… למה פיית השיניים לא הגיעה דווקא אלי? מה, היא לא ראתה שנפלה לי השן? אולי היא התבלבלה בדרך ונתנה את המתנה שלי לילד אחר שבכלל לא נפלו לו שיניים??
עברו כמה ימים ואני כבר שכחתי מהשן ומהפיה.
בהפסקה שיחקתי כדורגל ופתאום השן של חבר שלי התנדנדה ונפלה. נזכרתי בפיית השיניים שצריכה לתת לי מתנה.
בבוקר הבא, הסתכלתי מתחת לכרית ומצאתי את המתנה שחיכתה לי שם המון זמן!! היו לי שם שתי חבילות של קלפים בתוספת של פוכדור של מיוטו!! אני שמחתי כל כך וחיבקתי את ההורים שלי..
אמרתי להם למסור נשיקה וחיבוק לפיית השיניים… וכולנו צחקנו.
שבוע לאחר מכן ביום שישי, התנדנדה לי שן אחרת כל כך חזק שכבר כמעט ונפלה. אבא אמר לי : ” בוא נוציא את השן הזאת כבר…”
קשרנו את השן לחוט שהיה מחובר לכדור גדול. אני בעטתי בכדור הגדול והשן נתלשה בבת אחת.
זה בכלל לא כאב…
הסתכלנו בקצה החוט כדי להחביא את השן מתחת לכרית ולחכות לפיית השיניים.
אבל … אוי ואבוי… הפעם, השן לא היתה שם… חיפשנו וחיפשנו בכל הבית ולא מצאנו את השן שלי! בכיתי כל כך ולא יכולתי להירגע… איך איבדתי את השן שלי! אמא חיבקה אותי אבל זה לא ממש עזר… אבא הגיע ודגדג אותי ואז קצת חייכתי, עד שבסוף לא יכולתי יותר להתאפק וממש צחקתי וצחקתי.
עכשיו אני מקווה, שפיית השיניים תהיה קצת יותר זריזה, כי כנראה היא כבר לקחה את השן שלי וזה לא הגיוני שלא אקבל שום דבר בתמורה…
אז תחזיקו לי אצבעות, או שיניים 😊.
הסוף!
