היום שיורם לא ישכח

היה היה פעם ילד ושמו יורם שגר בירושלים ברחוב הצפירה 33 .יורם למד בבית ספר “רימון” בכיתה ה’.
כמו שניתן להבין, יורם היה ילד רגיל. הוא הלך לסיירות והכל היה בסדר, עד היום ההוא שיורם לא ישכח
לעולמי עולמים.
בכיתה של יורם היה מלך כיתה שקראו לו שילה. שילה לא אהב בכלל את יורם. פעם אחת בהפסקה הוא
שיחק עם חבריו מהכיתה קלאס. כשהגיע תורו של יורם, שילה דחף אותו לרצפה. היתה ליורם גם חברה
טובה שקראו לה ירדן, ירדן ראתה את המתרחש ורצה למזכירות. ירדן הגיעה מתנשמת ומתנשפת, היא
סיפרה הכל למזכירה הילה. הילה המזכירה רצה ליורם ועזרה לו ללכת למזכירות. בינתיים, ירדן סיפרה
גם למנהל, ליאור גלעדי. ליאור המנהל התקשר למד”א וביקש מהם שיבואו לבית הספר “רימון” בגלל
שלמישהו בשם יורם נשברה הרגל. מד”א הגיעו תוך בערך 5 דק’. ובינתיים, יורם כבר הגיע למזכירות
וישב על הכורסה הגדולה האדומה. מד”א בדקו ליורם את הרגל עם מכשיר מיוחד, חבשו לו את הרגל
ונסעו להם. ביום למחרת המורה אורלי הגיעה לכיתה )היה לה יום חופשי ביום שנשברה ליורם הרגל(
וילדי הכיתה סיפרו לה ששילה שבר ליורם את הרגל אתמול. המורה אורלי כעסה על שילה, בדיוק אז
נשמע צלצול, המורה אורלי אמרה שכולם יכולים לצאת מלבד שילה. כולם יצאו לשחק ורק שילה והמורה
אורלי נשארו בכיתה. אורלי ביקשה משילה שיגש אליה כי יש לה משהו לומר לו. שילה ניגש למורה אורלי
והמורה אורלי אמרה לו שהיא מאוד כועסת עליו. באותו יום אף אחד לא רצה לשחק עם שילה, ואף אחד
גם לא רצה לדבר איתו. כולם היו עכשיו חברים רק של יורם ועזרו רק לו. מבחינתם שילה לא היה כבר
מלך הכיתה, מבחינתם יורם כבר היה מלך הכיתה. שילה הבין כי מעשיו לא היו טובים ואפילו חמורים,
שילה התנצל בפני יורם ואמר ליורם שהוא לא יעשה את זה יותר בחיים. ואז הם השלימו, וכל הכיתה
שמחה וכולם שמחו ונהיו שוב חברים של שילה.
שנה לאחר מכן, כולם שכחו מה קרה, כבר הורידו ליורם את הגבס. ואז ביום אחד מימי האביב יורם לקח
בטעות את הכיסא של שילה )וכולם יודעים שלא כדאי לקחת את הכיסא של שילה!(. שילה בא אחרי 3
דק’. יורם בינתיים קרא את הספר “עץ הקסמים”. שילה הבחין כי כסאו לא נמצא במקומו והתרגז נורא.
שילה התחיל לחפש בין הכסאות האחרים את כסאו, ופתאום גילה שיורם יושב על כסאו. יורם היה כל כך
שקוע בספר עד שלא שם לב למה שקרה בכיתה הרגע )שהוא לקח לשילה את הכיסא(. שילה התרגז
עוד יותר כשם לב שיורם שקוע בספר כאילו שלא קרה שום דבר. שילה אמר ליורם: “האם אתה זה
שלקחת לי את הכיסא?”. יורם לא יכול היה לענות בגלל שהוא כל כך פחד. כל המילים נבלעו לו בתוך
הגרון. שילה לקח את הספר מידיו של יורם, קרע אותו לחתיכות וזרק אותו לפח בכיתה, ואמר שעכשיו
יורם ילמד לקח שלא ישכח לעולמים! עם מלך הכיתה לעולם אין מתעסקים. למחרת שילה פתח קבוצה
ולא שיתף בה את יורם.
כשיורם הבין שלא משתפים אותו בקבוצת הווצאפ הוא נפגע עד עמקי נשמתו ורצה לבכות, אבל השתדל
שלא יראו זאת. כשיורם סיפר למורה אורלי שלא שתפו אותו בקבוצת הווצאפ המורה אורלי מאוד כעסה
והזמינה את שילה לשיחה. אורלי אמרה לו שזה מעשה חמור מה שהוא עשה. שילה ענה לה בעיניים
דומעות שהוא פתח קבוצת ווצאפ כדי לקנות ליורם ספר חדש כי הוא הבין שהוא לא היה בסדר והוא יודע
שככה לא מתנהגים. הוא עשה זאת בטעות והוא רוצה לכפר על מעשיו. אורלי כל כך התרגשה שהיא
רצה אל יורם וסיפרה לו את מה ששילה אמר לה. ומאז יורם ושילה נהיו החברים הכי טובים. ומה עם
הכיתה )אתם ודאי שואלים(?
הכיתה המשיכה כהרגלה וכולם היו חברים ולעולם לא ישכח סיפורנו המרגש והנפלא.
סוף