בעיר רחוקה רחוקה גר ילד ושמו יונתן. הוא פגש איש שיודע להפוך כל מיני דברים לזהב! פעם אחת, האיש הפך את עצמו לזהב ואז יונתן ראה זאת. האיש ביקש ממנו שיגע בו, ובכך להפוך אותו בחזרה לאדם רגיל בתמורה לשתי משאלות. יונתן הסכים והאיש אמר: “מצוין!” ויונתן ביקש: “הלואי שיהיה לי כלב וקולנוע פרטי”. והאיש אמר “הכל יהיה ליד הבית שלך”. “רגע! איך קוראים לך?!” שאל יונתן…”זה סוד” ענה האיש “תגלה בהמשך”…
יונתן חזר לביתו ובאמת ראה הכל. יונתן הלך לכלב ואמר לו: “שלום”, וגם הכלב אמר: “שלום”. יונתן כמעט התעלף ואחרי זה התאושש קצת ואז חשב על משהו ושאל: “יש לך שם?” והכלב ענה: “ליצ’י”. יונתן שאל: “רוצה לראות סרט?”. “כן” ענה ליצ’י ואז הוא ויונתן ראו סרט לחימה…
ופתאום ליצ’י אמר: “יש לי לשרותים, אני צריך לצאת לטיול” ויונתן אמר :”אוקיי” והם יצאו ביחד לטיול מסביב לבית. בטיול הם פגשו מישהו ושאלו אותו: “איך קוראים לך?” האיש ענה להם: “אתם עוד לא מוכנים לדעת את שמי האמיתי, כרגע תקראו לי “מלך המשאלות”… רק רגע אחד כלבלב קטן אני מזהה אותך! הייתה הכלב שלי! אתה זוכר?” “כן” ענה לו ליצ’י, “עד שבאו ולקחו אותך” אמר האיש (שלא ידוע שמו). יונתן אמר : “מההה!? מה קורה פה? אני קיבלתי את הכלב שלי ביושר! לא לקחתי אותו מאף אחד!”. האיש אמר: “תחזיר לי את הכלב או שזה לא יגמר טוב…” פתאום ליצ’י התפרץ ואמר: ” אולי הייתי שלך אבל לא רציתי להיות שלך! אני מעדיף את יונתן!”.
ברגע אחד האיש צעק והצביע: “הנה מטוס מאחוריך!”. יונתן התכופף ועצם עיניים ובאותו רגע האיש ניסה לתקוף את יונתן כדי לחטוף ממנו את ליצ’י! ליצ’י מיד הגן על יונתן. ליצ’י אמר : ” רוצה קרב? תקבל קרב!”.
ליצ’י ויונתן נזכרו בסרט שראו, וסיכמו ביניהם במבט שיעשו את תרגיל “אגרופי ברזל” שראו בסרט. הם נלחמו באיש שעות רבות והקרב היה קשה. פתאום ראו את האיש שהופך דברים לזהב נוגע באיש שלא ידוע שמו וכך הפך אותו לזהב, ואמר : “אל תדאג יונתן הוא יחזור לקדמותו בעוד עשר דקות. בינתיים תברחו”.
יונתן נעמד מולו ואמר: ” אנחנו לא נלך לשום מקום עד שנדע את האמת!” האיש שהופך דברים לזהב אמר: “ליצ’י, אתה יכול לגלות לו מי אני”. ליצ’י התקרב ליונתן ואמר לו: “זהו מלך המשאלות האמיתי”. ויונתן שאל : “מי זה מלך המשאלות השני אם ככה?”. “זהו אח שלי, מלך הכלבים, הוא מנסה להתחזות אלי” ענה לו מלך המשאלות. פתאום קם מלך הכלבים ואמר ליונתן: “ניצחת אותי בחור צעיר, היית אמיץ מאד וליצ’י אוהב אותך. לכן ליצ’י יכול להשאר אצלך”. יונתן וליצ’י שמחו מאד והודו למלך הכלבים.
מאותו היום, ועד עצם היום הזה, הרביעייה היו חברים טובים.
הסוף.
