שהיינו קטנות סבא היה מספר לנו על הרבנית שלו, הרבנית נחמה ליבוביץ''. שהייתה אישה
חכמה וצדיקה שאהבה ללמוד תורה, וקיימה מצוות קלה כבחמורה במה שאישה חייבת.
פעם אחת פנה ראש הישיבה של סבא לרבנית, וביקש ממנה שתבא ללמד תורה בישיבתו.
הרבנית שמחה מאוד על ההזדמנות ללמד את תלמידי הישיבה תורה של רש"י כי הרגישה
שאנשים לא יודעים ללמוד רש"י נכון. וכך הייתה מגיעה בכל יום שישי לישיבה, ובמשך שלוש
שעות הייתה מלמדת את התלמידים רש"י ופרשת שבוע. סבא אמר שהיא הייתה מביאה לכל
תלמיד דף עם שאלות שעליו היה חייב לענות תשובות.
מספר התלמידים שלה היה רב מאוד בכל הישיבות והאוניברסיטאות, וגם במדרשות של
בנות, ולמרות זאת הייתה מביאה לכל תלמידיה את דף השאלות, ומתייחסת בסבלנות לכל
אחד.
פעם אחת הייתה תלמידה שמאוד רצתה ללמוד אצל הרבנית והייתה שולחת לה בקביעות
דף תשובות על השאלות, אבל התשובות לא היו נכונות, ובכל פעם הרבנית החזירה לה את
השאלות לתיקון.
כאשר ראתה הרבנית נחמה שכל התשובות אינם נכונות ואפילו לאחר תיקון הם אינם נכונות,
החליטה לבקר בביתה של התלמידה ולהגיד לה שאולי היא אינה מתאימה ללימוד איתה כי
לא רצתה לשלוח לה מכתב מחשש לפגוע בה.
כאשר הגיעה הרבנית לבייתה של התלמידה, היא הייתה מופתעת ונרגשת וסיפרה לרבנית
שהיא עלתה לבד לארץ, ומכיוון שהוריה עניים היא נאלצה להתפרנס כמלצרית, ורק ביום
שישי היא לא עובדת כדי שתוכל לענות על השאלות, למרות שהעברית מאוד קשה לה.
כאשר שמעה זאת הרבנית, מיד אמרה לתלמיד שמעכשיו היא תגיע לבייתה בכל שבוע והן
יענו יחד על הדף. התלמידה התרגשה מאוד , השקיע מאוד בכל הלימוד, והפכה גם היא
לרבנית חשובה שמלמדת את רש"י.
הרבה סיפורים סבא סיפר על חייה של הרבנית, ואנחנו היינו יושבות ומקשיבות בהנאה
לסיפוריו. אחד הסיפורים המעניינים והחשובים היו דווקא על הזמן שלפני פטירתה של
הרבנית. היא בקשה שיכתבו על הקבר שלה "מורה" ואכן כתבו פשוט "מורה לחיים". איזה
כיף שהייתה לנו רבנית צדיקה כזאת. ובע"ה נלך בדרכיה. ואיזה כיף שזכינו לשמוע את
הסיפורים של סבא על הרבנית המיוחדת שלו.
הרפתקה באמצע הלילה
הרפתקה באמצע הלילה זה היה ביום שני בערב בשעה 9:27. צרחה נשמעה מהבית של השכנים וזאת לא הייתה צרחה של שמחה. לא כל כך הבנתי