יונתן וההזדמנות
יונתן רצה להיות שחקן כדורגל, אבל אבא ואמא שלו לא כל כך רצו שהוא יהיה שחקן כדורגל למרות שידעו עד כמה הוא רוצה.
הם פחדו שזה יפריע לו בלימודים ואולי גם עם החברים. הוא ניסה לשכנע אותם, אבל לא הצליח.
בוקר אחד באחד מהחופשים, הלך לשחק כדורגל בפארק עם חבר. באותו הזמן עבר במקום מאמן של קבוצת נוער בכדורגל. ראה אותו משחק והציע לו להצטרף לקבוצה.
יונתן רץ לספר לאמא ולאבא שלו וכשהם שמעו את מה שהציע המאמן שינו את דעתם בגלל שהבינו שבאמת יש בו כישרון בכדורגל.
הם התרגשו מאוד ורשמו אותו לקבוצה.
האימון הראשון עבר בהצלחה ויונתן התגלה כשחקן מעולה בנוער.
עברו שנתיים והוא עבר לקבוצת הבוגרים, משם לנבחרת ישראל ואפילו קיבל הצעה מקבוצת ברצלונה.
הוא זכה בהרבה תארים בכל השנים ששיחק כשחקן.
כשפרש מהכדורגל הוא הפך למאמן.
יום אחד כשיצא לקחת את הילד שלו לחוג, עבר דרך מגרש כדורגל באחד הפארקים. הוא ראה ילד ששמו יוסף. יוסף שיחק מעולה ויונתן הציע לו לבוא לשחק בקבוצת הנוער שהוא מאמן אותה היום.
יונתן שמח מאד שיש לו עוד שחקן טוב בנבחרת, אבל הוא יותר שמח שהוא הצליח לתת הזדמנות לילד כמו שנתנו לו.
