המשחק הגורלי
הגיע יום רביעי ויונתן רץ הביתה מיד כשנגמר יום הלימודים. הוא מיהר הביתה, הוא לא עצר לדבר עם חברים. אפילו לא עם איתן החבר הכי טוב שלו.
יונתן מיהר כי היום הוא קבע עם חברים לראות את גמר המונדיאל. הוא התרגש מאוד לספר לאמא שהוא קבע עם חברים שיבואו אליו הביתה.
יונתן שמח כשאמא הסכימה. אמא אמרה – יונתן, תעזור לי לסדר את הבית, רד למכולת ותקנה חטיפים ושתייה שאתם אוהבים. זה היה הפעם הראשונה שיונתן רוצה לסדר את הבית.
כשהחברים הגיעו לבית של יונתן כולם התרגשו וישבו במתח. יונתן שם את המונדיאל וכולם אמרו מי נראה להם שינצח במשחק. הם אהבו את נבחרת ארגנטינה ועודדו אותה מרחוק.
כל פעם שארגנטינה הבקיעה גול כל הילדים שמחו. הם ממש קפצו והריעו באושר. בסוף המשחק, היה שוויון בין הקבוצות והייתה הארכה. גם לאחר ההארכה , עדיין נשאר תיקו. הקבוצות עברו לפנדלים והילדים היו במתח. יונתן התפלל שהקבוצה שלו תנצח.
ארגנטינה ניצחה והילדים שמחו. יונתן היה עייף ומאושר. לאחר שהילדים הלכו נשאר לו רק לסדר אחריהם . הוא סידר עם אמא את הבית והרגיש עייף כאילו הוא זה ששיחק על המגרש.
זה היה יום נהדר. עכשיו נשאר ליונתן רק לחכות למונדיאל הבא……
כתב: אורי גולד
כיתה: ד’ 3
מחנכת: אורטל שלום
בית ספר: עמיטל פ”ת
