הכל התחיל בבוקר רענן ויפה. אני ואחותי הקטנה נירה יצאנו לגינה לשחק במשחקי חצר: “שבויים” , כדורגל ועוד כמה משחקים כיפיים. בינתיים, בזמן ששיחקנו, אמי הכינה לנו ארוחת בוקר. התפריט כלל: ביצה , מלפפון , עגבנייה , גבינה ופרוסת לחם. אני אוהב את ארוחת הבוקר שאמא מכינה ! תמיד זה עם חום ואהבה, וזה גם מאוד מגוון וטעים. “ילדים, בואו לאכול, האוכל כבר מוכן!”, אמא קראה לנו מהמרפסת. מייד עלינו במדרגות בריצה לקראת האוכל הטעים שמחכה לנו על השולחן. ארוחת הבוקר הדיפה ריח ניחוח נעים עד המדרגות . הגענו הביתה, שטפנו ידיים והתיישבנו לשולחן לאכול את האוכל הטעים שאמא הכינה. כשסיימנו לאכול, פינינו את הכלים, אמרנו: “תודה” והתיישבנו בסלון לצפות בטלוויזיה. אמא הגישה לנו גלידה בשני טעמים: וניל ושוקולד. אני אכלתי משניהם וגם אחותי. לפתע, אמא הכריזה: “אני הולכת לעשות כמה סידורים. אחזור רק בלילה”, ויצאה בזריזות החוצה . טוב, עכשיו זה רק אני ואחותי, חשבתי לעצמי. אחותי הייתה כבר עייפה אחרי כל המשחקים ששיחקנו בחצר, והלכה לישון. אני המשכתי לצפות בתוכנית. אחרי כמה דקות כשאחותי הלכה לישון שמעתי רעשים מהמטבח. נבהלתי לרגע! חשבתי לעצמי, מי זה כבר יכול להיות? הרי אחותי הקטנה כבר היתה רדומה לחלוטין. אמא כבר יצאה גם היא לסידורים, ואבא בעבודה. ואני פה- צופה בתוכנית טלוויזיה. אז מי זה כבר יכול להיות?! שאלתי את עצמי. הרגשתי שאני קופא במקום. הבנתי שיש פה משהו שלא מסתדר לי. פניתי לכיוון המטבח בצעדים קטנים קטנים. ממש כמו צב זקן התקרבתי לכיוון המטבח. ככל שהתקרבתי, גברו הרעשים. עצרתי לרגע, ואז שוב אזרתי אומץ והמשכתי לכיוון המטבח. הצצתי בשקט מאחורי קיר המטבח בזהירות. ותנחשו מה ראיתי ! כן, כן ממש מה ששמעתם: ראיתי!
טוב בואו נחזור להתחלה שמי הוא איט’צי אני בן 11 וחצי. אנחנו 4 במשפחה אבא אמא אחותי הקטנה נירה ואני. אני אוהב פיצה וקולה, לפעמים צ’יפס. המשחק האהוב עלי זה כדורגל. טוב רק שניה, בואו נחזור לאיפה שהיינו: ראיתי גנב ! .גנב אמיתי! כמו בסרטים המצוירים- עם בגדים שחורים, מסכה שחורה על הפנים, שרק העיניים נראו דרכה. והעיניים שנראו דרכה היו אכן מאוד מאיימות! עכשיו חשבתי: מה אני כבר יכול לעשות? נלחצתי וחשבתי שהדבר הכי חשוב כרגע זה לשמור על דממה כדי שהוא לא ישים לב אלי. מה אעשה? הרי זה רק אני נגד הגנב. כמעט והתעלפתי. ואז בדיוק בדקה ה90, נזכרתי שבסרטים המצוירים בכל מקרה שהיה בבית גנב- קודם כל, לפני הכל, היה צורך לבדוק מי מתחבא מאחורי המסכה. תוך כדי שאני חושב על זה, וכנראה עקב הרעב שגבר על הגנב, הוא לקח בידו מחבילת העוגיות הפתוחה שהיתה במגרה שבה חיטט. כדי לנגוס בעוגייה, הוא משך את המסכה מעליו כלפי מעלה. אם לפני כן הייתי קפוא, עכשיו ממש הרגשתי גוש קרח!!! לא האמנתי למראה עיני! לא יכלתי להאמין שזה היה הוא!!!
