הרפתקאות בלב ים

הקדמה
היה היו לפני כמה ימים שני אחים. הם היו יתומים מאב ומאם, אך הם שמחו בחלקם.
הם “גרו” במישור החוף עם בית, או יותר נכון, צריף דל ורעוע, מע ץ זול.
לא היה להם הרבה מה לאכול.
שמם היה: הקטן – יוני, והגדול – גיא.
פרק ראשון
יום אחד יוני יצא לחוף. יוני תמיד היה מוצא שם דברים מעניינים. הפעם הוא ראה אבן חן יפה קשורה לחתיכת עץ
מבצבצת. יוני משך באבן החן ומהר מאד גילה שזה שבע צם חרטום ספינה. הוא משך בחרטום והתגלתה לו ספינה קטנה
ונחמדה. יחסית. הוא מיד קרא לגיא, אחיו הגדול, שיראה זאת. ואכן גיא התפלא. יוני ביקש לשוט עם הספינה וגיא נעתר
לבקשתו .הוא לקח אספקה והם התכוננו לצאת לדרך. נכנסו לספינה ו…
פרק שני
מתחו מפרשים ויצאו לשיט הם שטו בנעימים ויוני הסתובב בספינה וחקר אותה. הוא מיד קרא לגיא שיראה את מה שהוא
מצא. גיא בא וראה שהוא מצא מפת אוצר. הוא ראה שזה נמצא 900 ק”מ משם ושגודלו של האי עומד על רק 60 דונם. יש
שם עץ קוקוס גדול בגובה של 20 מטר וחופרים 5 מטר ומוצאים אוצר. הם מיד שינו כיוון ויצאו לדרך. הם עבר ו כבר רבע
מהדרך והכל עד עכשיו היה שקט. שקט מדי. יוני מצא כמה אקדחים וגיא מצא תחמושת ואספקה. יוני הביט למים ושאל
“המים כחולים מדי, לא?”. פתאום פרץ כריש עצום, 6 מטר היה אורכו. גיא מיד שלף אקדח, אבל יוני אמר לו “לא צריך
לירות בו”. היה אז ערב, אז הם שלפו לפידים ו הבריחו את הכריש. הוא ברח מהר מאד ולא חזר אליהם עוד. הם אכלו והלכו
לישון.
פרק שלישי
הם קמו בבוקר וכבר ראו את האי מרחוק. הם חתרו בכל המהירות והגיעו די מהר. פתאום הם רואים קבוצת פיראטים. הם
אורזים תיק עם נשק, תחמושת, אספקת מזון ושתיה ואת חפירה ומתחבאים. והנה מה ששומעות אוזניהם: “מל קישועה,
תביא מיד את חפירה ואתם תחפשו את העץ”. לחרדתם הרבה גילו שגם הפיר אטים רוצים את המ טמון. “אם נמצא וניקח
את האוצר מהר, לא ישימו לב”. מהר הם רצו לעץ הקוקוס ורצו מהר והוציאו את התיבה. ופתאום הם רואים את חבורת
הפיראטים. מיד עם שולפים נשק ופצצות. יוני מהר הוציא פצצה ופוצץ אותה ליד הפי ראטים ולכמה זמן הפיראטים לא ראו
דבר מלבד חול. יוני וגיא ניצלו זאת והתחמקו מהם תכולתו של האוצר היה 20 אבני איזמרגד 32 אבני ספיר 15אבני אודם
ו 4 קילו זהב טהור . הם חזרו לספ ינתם, הגיעו לביתם הדל והרעוע, קנו להם בית חדש וטוב יותר ולא היו צריכים לעבוד
כל חייהם. וגם כמובן קנו אוכל ותרמו לילדים עניים שאין להם כסף כמו שהיו הם בעצמם פעם וליתומים. ולא ידעו עוד רע,
והם חיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.
הסוף!