פיצי מיצי…

 

בס”ד

פיצי מיצי 

פיצי מיצי פקחה עיניים. מממ… מיאו! 

היא התמתחה, כמו שכל החתולים עושים כשהם מתעוררים, ופיהקה פיהוק גדול:”מממ… מענין, מה יקרה לי היום?” 

פיצי מיצי קמה, ורצה לצלחת שלה. 

“מממ… מענין אם יש לי משהו בצלחת? 

מממ…משהו טעים שחתולים אוהבים? כן! 

מממ… מישהו מלא את הצלחת שלי בחלב!” 

פיצי מיצי גמרה לאכול ויצאה לחצר. 

איזה יופי, השמש זורחת! אפשר לשחק בחוץ ולחפש פרפרים.  

“היי, פרפר, בוא אלי!”  אבל הפרפר היפה היתעופף וברח. 

ומי זה מתרוצץ שם בין הפרחים? 

היי, עכבר קטן, שים לב: פיצי מיצי ראתה אותך! עוד רגע ותיתפס אותך! 

אבל לעכבר היה מזל: ברח וחסל. 

פתאום פיצי מיצי שמעה קול מפחיד. 

היא קפצה על הגדר וסימרה את הפרווה. 

אבל זה היה הכלב של השכנים… 

“אוף, טיפשון, הפחדת אותי כל כך!” 

אבל אז… מה קרה? התחיל לרדת גשם! 

פיצי מיצי נרטבה לגמרי. 

היא רצה הביתה, ישבה מחוץ לדלת ויללה  :”שמישהו יפתח לי! קקק… קר לי, 

מממ…ממורמר לי!” 

סוף סוף שמעו בבית איך פיצי מיצי מיללת ותכף ומיד פתחו לה את הדלת. מממ… מיאו! 

בבית טוב. בבית חממם… פיצי מיצי מתפנקת במטה. 

העיניים שלה נעצמות. ששש… לילה טוב! 

 

אוסטין מאיה ה’4 ישורון חולון

המורה : אסתר לוי

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »