החלום שהתגשם

בס”ד

החלום שהתגשם- מלאכי סיבוני ג’ בנים נעם נריה

מאז שאני ילד קטן, יש לי חלום. החלום שלי זה לטוס במטוס אמיתי וגדול. כל הזמן ראיתי מטוסים בטלוויזיה ולא במציאות. מאוד רציתי לטוס, אני זוכר שאמרתי להורים שלי שאפילו טיסה בשמי הארץ תספיק לי. כשהייתי בכיתה א’, בתחילת החורף אמא שלי אמרה לנו שכשיגיע הקיץ בזמן החופש הגדול אנחנו נטוס לחו”ל, התמלאתי בהתרגשות ושמחה וחיכיתי ליום הזה. ממש התכוננו לקראת זה ודבר ראשון שעשינו, נסענו לעפולה בכדי להוציא דרכונים, צילמו אותי ואת האחיות שלי ואפילו חתמתי על הדרכון שלי. הייתי מאוד שמח והתחלתי לדמיין איך יראה המטוס ואיפה אשב, ואיך יראה הטייס ואיך יהיה הטיול, מאוד התרגשתי ורציתי שרק יגיע הקיץ כדי שנוכל לטוס. ואז בחג פורים פרצה מגיפה במדינה קראו לה “קורונה”, זה היה מאוד מפחיד הכל התבטל המסיבות והתחפושות ואפילו הלימודים. אמרתי לעצמי בלב שהכל יעבור ועד הקיץ נוכל לטוס. אבל טעיתי הכל התבטל כולנו היינו בסגר בבית והיה מאוד קשה. “הקורונה” לא רצתה לעזוב. הגיע הקיץ סיימתי את כיתה א’ והחלום שלי נשאר חלום, כמובן שלא היה טיול לא היו טיסות וכולם פחדו מה”קורונה”. גם ההורים שלי הצטערו על כך שלא טסנו הם יודעים כמה אני רוצה לראות מטוס אמיתי וגדול, אבל גם הם פחדו עליי על אחיותיי ועליהם. עברה שנה והקורונה עדיין לא עזבה, ושוב היינו בסגר ושוב למדנו בזום וכל הזמן הזה בבית היה עדיין קשה לכולם. הקיץ שוב הגיע אבל הפעם ידעתי שאי אפשר לטוס בגלל הקורונה, אבל ההורים שלי החליטו שניסע לאילת לבית מלון אחרי תקופה ארוכה כדי שנתאורר קצת. יומיים לפני שנסענו ההורים שלי אמרו לנו שיש להם הפתעה בשבילנו, היינו סקרנים מאוד, העלנו כל מיני רעיונות אבל הם לא גילו לנו. במוצאי שבת ארזנו מזוודות והתכוננו לנסיעה לאילת. קמנו מוקדם בבוקר ונסענו, בדרך נרדמתי ולא שמתי לב לאן אבא שלי נוסע. אבא שלי עצר את האוטו , העיר אותנו ואמר הנה ההפתעה. פתחתי את העיניים והסתכלתי סביבי וראיתי מטוס ממריא. לא הבנתי איפה אנחנו נמצאים. ההורים שלי אמרו לנו שאנחנו בשדה התעופה ושאנחנו טסים לאילת. הייתי בהלם צעקתי מרוב שמחה ” החלום שלי מתגשם” . עלינו למטוס, אני מלא בהתרגשות התיישבתי ליד החלון וחיכיתי שהמטוס ימריא, המטוס המריא ואני ב”עננים”, מתרגש מתפעל ומאוד שמח. במהלך הטיסה ראיתי את העננים ממש קרוב וראינו בתים שמלמעלה נראים מאוד קטנים. הגענו לאילת ולפני שירדנו מהמטוס חיכתה לי הפתעה נוספת, נכנסתי לתא הטייס ראיתי את כל מכשירי הקשר ואת כל הכפתורים ואפילו הצטלמתי עם הטייס. זאת הייתה חוויה מאוד גדולה. נהניתי מאוד.

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »