תסמונת דאון / מאת הלל אדמוביץ, ג’2
יש לי אחות קטנה שקוראים לה אביגיל ויש לה תסמונת דאון.
היא לומדת לזחול וגם ללכת והיא גדלה לאט יותר ממני.
הלשון שלה גדולה וארוכה והיא בקלות יכולה לקפוץ לשפגט וזה לא רק היא, זה כל הילדים עם תסמונת דאון שבעולם.
יש הרבה ילדים מיוחדים, כל אחד שונה מהאחר וכולם מתוקים, חמודים ושונים.
השוני שלהם בא לידי ביטוי בעיניים מלוכסנות, אוזניים קטנות, גשר אף קצר, עורף רחב, שיער חלק, אצבעות קצרות, פס ישר בכף היד, רווח בין הבוהן של הרגל לשאר האצבעות והם נמוכים מהממוצע.
אבל למרות כל השוני, לילדים עם תסמונת דאון, יש לב רחב והם אוהבים לחייך ולשמוח.
אני מודה לאל שיש לי אחות כזאת חמודה.
