קוראים לי יובל והיום היה לי יום קצת מוזר. הלכתי ברחוב החשוך ופתאום ראיתי עיניים אדומות נוצצות, הן הסתכלו אלי ואמרו לי: “לכי מכאן או שיקרה משהו ממש רע”. ברחתי והעיניים האדומות נכנסו לחנות הקרובה וגירשו משם את בעל החנות.
אני לא יודעת מי אומר את זה אבל אותי זה נורא הפחיד וברחתי. הבוקר כשהתעוררתי, הצצתי מהחלון ושוב ראיתי את זוג העיניים האדומות.
יצאתי מהר מהבית וצעקתי: “היי אתה, למה אתה מפחיד את כולם?”. הוא צעק לי: “ככה!” אבל אני לא ויתרתי והמשכתי לשאול שוב ושוב. שוב הוא סילק אותי משם ועוד לא גיליתי מי הוא, אני חייבת לגלות. הוא אמר שהוא יגלה, שאלתי שוב והוא אמר: “אני הגנב שגונב מהחנויות”. שאלתי מדוע הוא גונב אך הוא לא רצה לספר וברח. החלטתי לספר למשטרה ולמחרת שוב נתקלתי בו אבל הסתתרתי בגלל שאני הלשנתי עליו. חששתי נורא לצאת מהבית שלא אתקל בו והחלטתי לספר להוריי על כך. הם לא ממש האמינו, חשבו שחלמתי, אבל אני יודעת שזה אמיתי. פחדתי לצאת, פחדתי ללכת לבית הספר והמחשבות בראשי לא פסקו, למה הוא גונב?
הגעתי לבית הספר והחברות שלי חיכו לי, שאלו אותי למה סיפרתי למשטרה ואמרו שהכול כתוב בעיתון! עוד יותר פחדתי!
בסיום הלימודים, הלכתי לבד הביתה ופחדתי נורא, שמתי לב שמישהו עוקב אחריי. ניסיתי ללכת מהר יותר אבל הוא תפס אותי ושאל למה סיפרתי למשטרה. ברחתי ממנו והגעתי הביתה, הלב שלי דפק ממש מהר, סגרתי את הדלת ורצתי לחדרי. שמעתי את הדלת נפתחת, חשבתי שאולי זה אבי שחזר מהעבודה אבל בכל זאת הסתתרתי מתחת למיטה וראיתי שזה הגנב. עצרתי את נשימתי כדי שהוא לא יבחין בי, אני חושבת שהוא יודע שאני כאן. בכל זאת נשארתי מתחת למיטה עד שהוריי יגיעו, הגנב נראה לי מוכר אבל אני לא מצליחה לזהות.
פתאום נזכרתי, הוא היה איתי בלונה פארק לפני יומיים! אני מכירה אותו! לא רציתי שילך כי רציתי להבין מי הוא. אמרתי לו שאני מכירה אותו, אמרתי לו שהוא לקח אותי ללונה פארק ואז הוא הוריד את המסיכה השחורה ואמר: “אני בן דודך”. הופתעתי מאוד. שאלתי למה הוא גונב ולמה הוא הפחיד אותי כך. הוא אמר שלמשפחתו אין ממון רב והוא נאלץ לגנוב בסתר אבל אני בספק אם זה נכון. הוא אמר שהפחיד אותי כדי שלא אספר למשטרה והבטיח שהוא לא גונב מתוך כוונה רעה ושפשוט לא הייתה לו ברירה. עדיין קצת חשדתי והמבט שלו היה מפחיד. שמעתי אותו מדבר באוזנייה ואומר “הצלחתי לעבוד על יובל”. לא הבנתי למה הוא מתכוון וחשבתי לעצמי מה הוא זומם לו שם? עקבתי אחריו אבל לא מצאתי שום דבר חשוד ותהיתי לעצמי מדוע הוא אמר שהוא עבד עליי.
למחרת שוב פגשתי אותו, שוב שאלתי שאלות וגם שאלתי איך הוא לקח אותי ללונה פארק אם אין לו ממון רב. הוא לא נתן לי תשובות. רציתי לדעת אבל ויתרתי, הלכתי לביתי חשבתי וחשבתי וניסיתי למצוא תשובות. חשבתי שהוא משקר אבל היה מאוד קשה לדעת מה האמת עליו.
חשבתי לשאול שוב, אולי בקול גבוה וקצת מפחיד אבל לא רציתי להסתבך.
רציתי כל כך לדעת למה הוא אמר שהוא הצליח לעבוד עליי ואיך יכול להיות שהוא בן דוד שלי? אני מכירה את כל בני הדודים שלי. וגם למה העיניים שלו היו אדומות בחושך? אולי זה לא היה הוא? מה קורה פה?
הבטתי בחלון וראיתי עיניים אדומות ענקיות! אין סיכוי שזה הגנב! אני חושבת שזאת המפלצת שגרה ביער הסודי! יצאתי מהבית וצעקתי למפלצת והיא שאלה: “מה את רוצה ילדה?” והסתכלה עליי בתדהמה. שאלתי: “מי את?” והיא אמרה: “לכי מכאן! אם לא תלכי יקרה משהו רע מאוד!”.
זה בדיוק מה שאמרו לי כשחשבתי שזה הגנב. המפלצת צרחה עליי וברחתי משם הכי מהר שיכלתי.
נכנסתי לחדרי, האור היה כבוי וכשהדלקתי את האור ראיתי שם את כל חבריי וגם את הגנב שלא באמת היה גנב, גם המפלצת הייתה שם שזה בעצם אחד החברים בתחפושת של מפלצת. שמחתי כל כך שכל זה לא אמיתי, קצת כעסתי אבל בסוף ויתרתי על הכעס ושמחתי על ההפתעה שעשו לי. הודיתי לכולם, שמחנו ונהנינו מאוד ואמרתי בקול-: “מזל טוב לי!”.
