זואי וחיות היער
כמו שאתם בבית גם אני בבית, קוראים לי זואי ואני אוהבת חיות בטירוף. אבא שלי, מר פינג, אמר לי: “יש יער קרוב לבית. כן, אנחנו גרים ליד יער. וביער יש חיות רעות, אל תלכי לשם אף פעם.”
אבל אני רציתי ללכת לשם כדי לראות חיות, אולי החיות ששם בסדר ואבא רק חושב שהן רעות?
החלטתי שאלך ליער ואראה במו עיני את החיות שאבא דיבר עליהן. הלכתי, למרות שאבא אמר שאסור לי ללכת לשם.
“לאן את הולכת?” שאל אבא.
“אהה…אאנני.. אני הולכת למרגרט, חברה שלי” המצאתי כי לא רציתי שאבא יכעס ולא יתן לי ללכת.
“בסדר” הוא אמר, “אבל תחזרי בארבע וחצי, בחמש תהיה הפסקת תה.”
“בסדר” אמרתי והלכתי ליער.
ביער היו הרבה חיות, כמו אריות ש… רצו לטרוף אותי!!!
אולי ברוב הספרים יש דברים מוזרים, אבל לא בספר הזה.
לפני שהלכתי אבא הוסיף: “אל תתקרבו ליער” כשהוא אמר את זה, ההחלטה ללכת ליער קצת הפחידה אותי, אבל לקחתי את כל האומץ שיש לי והלכתי ליער.
החיות רדפו אחרי וניסו לטרוף אותי, ברחתי מהחיות המפחידות וניסיתי לדבר איתם: “אריות, לביאות, נמרים – אל תטרפו אותי, פני לשלום!”
“אני רוצה להיות אתכם ואולי קצת לשחק אתכם!”
והם לא הקשיבו לי, הם לא עצרו לרגע. פחדתי מאוד והתחלתי לרעוד ולצעוק. כנראה אבא שמע את הצעקות והביא איתו רובה כדי להציל אותי, והצליח!!!
הוא הביא אותי הביתה וכעס: “את לא יכולה לשלוט בעצמך?!” סמכתי עליך!!! אני כועס מאוד!!!”
“אבל אבא…”
“בלי אבא, ובלי סבא, את הולכת לחדר שלך ולא יוצאת משם עד מחר בבוקר, ותאכלי ארוחת ערב בחדר.
סיכנת לא רק את עצמך, אלא גם אותי!”
אבא חשב שאם אני אהיה קצת בחדר, אני אשכח מהיער ומהחיות.
אבל זה לא עזר, אני זכרתי את היער, ורציתי להתחבר לחיות.
ולמחרת התחננתי לאבא שלי שאלך ליער.
אבא אמר: “אני אחשוב על זה” אני ביקשתי סליחה על אתמול והלכתי לצייר את היער והחיות
תקציר:
הייתי יכולה להגיד שהסיפור הוא על ילדה שאוהבת חיות, או שזה סיפור על אבא ועל בת שאוהבת חיות. אבל אני אומרת שזה סיפור על יער, שאי אפשר לדעת אם החיות שם טובות או רעות.
אבא,מר פינג, חושב שהן רעות, אבל הבת, זואי, חושבת שהן טובות.
האם החיות טובות? האם החיות רעות?
את זה תגלו בהמשך, אם תקראו את כל הסדרה.
המשך יבוא….
