היה הייתה פעם משפחה ענייה ודלה שגרה בכניסת היער האבוד.
הם היו יתומים לא הייתה להם אמא,
הם היו חמישה אחים- תמר, שירה, דניאלה, דן וגבריאל.
במקום שרק אבא שלהם ילך לעבוד, גם הילדים היו הולכים לעבוד במקום ללכת ללמוד בבית הספר.
יום אחד כהרגלם הלכו הילדים ליער כדי לקטוף קצת פירות לארוחת הצהריים.
הם התקדמו לאמצע היער והריחו ריח ניחוחות של אוכל.
מרוב שהריח היה נעים הילדים בכלל לא שמו לב לאן הם הולכים, בדרכם אל הניחוחות נמצא בית נטוש ומפחיד.
בתוך הבית הנטוש גרה אישה זקנה, היא הייתה נמוכה והיה לה שיער שחור כמו של מכשפה, יש שמועות שהאישה הזו מהפנטת ילדים מהריח הטעים של האוכל אבל הילדים שהיו הולכים אחרי הריח היו נשארים שם לנצח ואף אחד לא היה יודע לאן הם נעלמים.
הילדים לא חשבו שהשמועה הזו באמת נכונה אז המשיכו ללכת אחרי הריח.
הילדים נכנסו לתוך הבית, בהתחלה הילדים לא הבינו איפה הם נמצאים הם פחדו ונבהלו, ואז ראו שיש מדרגות בבית הם עלו במדרגות וראו כל מיני חדרים באחד מהחדרים ראו ממתקים משחדים, בחדר אחר ראו כל מיני דברים של מכשפות כמו מטאטא מעופף, כובע שפיצי, וגלימות… בחדר האחרון הם ראו אישה שמבשלת מרק,
הילדים חשבו שהמכשפה מכינה להם את המרק, אבל מסתבר שהם טעו כי המכשפה הכינה את המרק בשביל שהילדים יריחו אותו ,הם יחשבו שהיא טובה ואכפתית היא תאכיל אותם ואחר כך הם ירצו להישאר אצלה לתמיד.
אף אחד לא ידע למה היא עושה את זה לילדים שמריחים את המרקים שלה.
הילדים נכנסו לתוך החדר של המכשפה והמכשפה אמרה “ילדים יקרים מה אתם רוצים לאכול?” כאילו הכירו אותה לפני ,הילדים אמרו שהם רוצים לאכול את המאכל בעל הריח הנעים שבגללו הגיעו עד אליה.
המכשפה נתנה להם לאכול מהמרק, ואחר כך שאלה אותם אם הם ירצו להישאר לנוח כי הייתה להם דרך ארוכה חזרה לביתם.
הילדים ענו שהם ישמחו, אבל הם לא ידעו כמה אביהם דואג להם ומחכה שהם יחזרו.
אבא שלהם כבר לא יכל לחכות יותר הם היו כבר יותר מחמש שעות ביער לבדם!
הוא יצא לחפש אותם עד שהריח גם הוא את הניחוחות של המרק והלך בעקבות הריח כי ידע שילדיו נמשכים לריחות נעימים כי לא הריחו הרבה טעמים של אוכל במשך חייהם.
הילדים בנתיים נחו בביתה של המכשפה, אבל המכשפה לא נחה לרגע מאז שהילדים באו אליה היא חשבה אם היא תיקח את הילדים להתגורר בביתה…
לפתע האבא שלהם הגיע לבית של הזקנה ,דפק בדלת המכשפה פתחה את הדלת וראתה את האבא ממש לחוץ היא ידע שהוא אבא של הילדים האלו בגלל ששום אדם רגיל לא היה דופק בבית נטוש והיא צדקה.
האבא ביקש שהיא תשחרר את ילדיו והוא גם אמר שהוא לא מאמין לשמועות שכולם אומרים עליה, היא הסכימה לשחרר אותם ומאז הם חיו באושר ואושר עד עצם היום הזה יחד עם אביהם שהסביר להם שאין לעזוב לעולם אחד את השני ואין להיכנס לשטח אין הם יודעים ומכירים מה קורה בו…
