הרפתקה באונייה
מגישים: יצחק גנץ אורי הלפרין ומעיין יונגר
“איזה שיעמום” אמר דוד, “כן, נמאס מהחופשה הזאת. אין שום דבר מיוחד” אמרה יסכה, “אולי נצ’חק מצ’חק” אמר שרוליק הקטן , “בואו נשחק בפאזל שקיבלנו מסבתא חנה” אמרה טליה, ” כן, רעיון מצוין” אמרה יסכה , “אני אלך להביא את הפאזל” אמר דוד ונכנס לבית.
כעבור כמה דקות נשמע קולו של דוד “שרוליק ,שוב פתחת את הפאזל ופיזרת אותו!” “באמת צ’זה לא אני ” אמר שרוליק, “בואו נכנס כולם לבית ונחפש ביחד” הציעה טליה, וכולם נכנסו הביתה לחפש.
כעבור כמה דקות קרא פתאום דוד “תראו מה יש פה, זה נראה כמו ספר עתיק”. בין רגע כולם התאספו סביב דוד וקראו בהתפעלות “זה נראה ממש עתיק” יסכה, החכמה שבחבורה אישרה “זה באמת ספר עתיק הוא נראה לי בערך בן 120 שנה”, “בוא נראה מה כתוב בו” אמרה טליה
“סופסוף משהו מעניין בחופצ’ה הזאת” אמר שרוליק במבטא החמוד שלו.
“טוב, אז פותחים?” שאל דוד, “כן!” ענו כולם, דוד פתח את הספר “מה זה? לא כתוב פה כלום!” התאכזבה טליה, “כתוב פה” אמרה יסכה והצביעה על שורת מילים לא מובנות, “וואו” אמרו כולם בהפתעה שהאותיות זהרו בזהב ויצרו את המשפט: “הרב אברהם יצחק הכהן קוק” לפתע נשמע בום!.
“מה זה, איפה אנחנו?” שאל דוד, “נראה לי שהספר לקח אותנו לפה” אמרה יסכה,”אוף, ידעתי שלא היינו צ’ריכים לפתוח את הצ’פר” אמר שרוליק בקול בוכים, “טוב לפני שבוכים צריכים לראות איפה אנחנו” אמרה טליה בקול אחראי והחלה לעלות במדרגות, שמאחוריה בני החבורה “מה זה, אני שומע קול של מים? שאל דוד, “כן, נראה שאנחנו על אוניה”
אמרה יסכה, “כן, את צודקת” אמר דוד והם מצאו עצמם בסיפון ומולם נשקף הים “וואו” התפעלו כולם, “תתחבאו, תתחבאו!” אמרה טליה לשמע קול צעדים “הנה בואו לפה!” אמר דוד והצביע על מכולה גדולה, “מי זה האיצ’ הזה” שאל שרוליק כשלעיניהם נגלה איש גבוה ומרשים, “ברוך בואך, הרב קוק” אמר איש נמוך קומה ” אני רב החובל אקח אותך לחדרך” אמר האיש ושניהם ירדו יחד אל בטן האוניה.
“הרב קוק?” שאלה טליה, “כן, זה הגיוני” אמרה יסכה והמשיכה” אם הספר בערך מלפני 120 שנה, הוא כנראה לקח אותנו 120 שנה אחורה, לזמן הרב קוק!
אחרי כמה דקות של שקט הופיעו לפתע זוג אנשים איש שמנמן ואיש גבוה שדיברו בינהם בשקט “יופי הרב קוק הגיע עכשיו נוכל להתחיל במבצע חיסול הספרים של הרב קוק “אמר השמן
“הם רוצים להצ’מיד לרב קוק את הספרים” צעק שרוליק, שששש ניסתה להשתיק אותו יסכה אך זה היה מאוחר מדי .”יש פה מישהו” אמרו המלחים והתחילו לחפש עד שהגיעו אל המכולה שלנו, היה אפשר לחתוך את המתח בסכין הם פתחו את המכולה וראו אותנו “בואו איתנו ושאף אחד לא ידבר” אמר המלח הגבוה ולקח אותנו לחדרו.
“אנחנו חייבים לברוח מפה ולטרפד את המזימה” אמר דוד
“יש לי רעיון” אמרה יסכה “בעזרת הסיכה נפרוץ את המנעול”. דוד לקח את הסיכה ואחרי כמה ניסיונות פרץ את המנעול. “חייבים לספר את המזימה לרב החובל” אמרה יסכה. הלכנו לרב החובל וסיפרנו לו על המזימה והוא הלך למלחים קשר אותם רגע לפני זריקת בספרים לים.
“איזה מזל” אמר שרוליק. הלכנו לרב קוק וסיפרנו לו על המזימה שכמעט התממשה הוא התרגש ובירך אותנו, ואחרי שהמשימה הושלמה חזרנו הביתה בשלום.
