למי הציע הרב קוק כרטיס לירח?

למי הציע הרב קוק כרטיס לירח?

היי לכולם אני המספרת שמי רינת, רינת לא אומרים לקוראים שלום ,אמורים עכשיו לפתוח בסיפור! אוףףף נו טוב אבא . הסיפור שלנו מתחיל בביתה  של שרה אנטמן ילדה שגרה בירושלים בשנת תרפ”ט.

“אמא אפשר להדליק את הרדיו משעמם לי”… “איתמר חולה וגשם בחוץ אי אפשר לעשות כלום.”.. “טוב טוב שרה את יכולה” “יש תודה אמא” “אבל בתנאי ש” ושרה קטעה אותה היא ממזמן הכירה את התנאים  של אמא שלה: “אסור לשחק בחוץ בשעות הלילה הבריטים ימצאו סיבה  למה להעניש אותנו ”  “אסור לשמוע רדיו שמדבר על פיגועי הערבים” וכל זאת למה? בגלל שהבריטים רצו להרע לי, לאחי איתמר, ובכללי לכל עם ישראל, כדי לרצות את הערבים המסוכנים…

אבל אז שרה נזכרה שעוד יומיים יום כיפור והיא עוד לא תפרה לעצמה שמלה חגיגית.. היא לקחה חוט ומחט והתחילה שקועה במחשבות על התפילה מחר.. היא לא הייתה בכותל ולמה? שוב בגלל הערבים.. אבל גם הכותל היה מאוד צפוף והומה אדם ברקע פעל הרדיו היא סיימה לתפור את השמלה ב12  בלילה וקרסה על מיטתה.

“בוקר בוקר קומי כבר!!” העיר אותה קולה של אימה שהחזיקה ביד אחת קערה וביד אחת סיר “מה, שכחת שמחר יום כיפור?! אני צריכה עזרה בהכנת סעודה מפסקת, בתפירת חליפה לאחיך אביך כבר בשוק קונה דגים !! “טוב” אמרתי תוך כדי חצי פיהוק קמתי והתחלתי לעבוד. כעבור שעה נכנס אבי עם 10 שקיות ועל פניו חיוך ענק, כמובן שמיד עזרתי לו ושאלתי מה פשר החיוך “הרב קוק ברך אותנו” מהההה אמרתי לו, והנה שוב אני המספרת כדי להבין את ההתרגשות עליכם להבין את עוצמתו של  הרב קוק שמילא תפקידים רבים ומשמעותיים הפוסק הראשון של ענייני ארץ ישראל+ רב ראשי של ישראל + ידוע בהמון ניסים =  מאוד מכובד ואהוב .:

כמובן שמאוד  התרגשתי שאלתי את אבי  איך הוא פגש את הרב קוק?  הוריי  החליפו בניהם מבטים ודיברו שוב במרוקאית מיד  ידעתי שמשהו לא כשורה ,אתם בטח שואלים איך ידעתי? אשתף אתכם שכשהוריי  מדברים בניהם במרוקאית סימן שהם לא רוצים שאדע דבר כלשהו . הם קראו לי והושיבו אותי בחדר והתחילו לספר לי:

“פגשתי את הרב קוק לפני מספר ימים הוא אמר לי שהוא צריך עד ואני הסכמתי ,הוא ביקש שהפגישה בינינו תהיינה סודית ולא נספר עליה לאף אחד. מסתבר שהוא רוצה להוריד את הקיר הנמצא אל מול פני הכותל אז הוא דיבר עם הבריטים והם הזמינו אותו למשפט,….

טוב הינה שוב אני המספרת מכיוון שאבא של שרה לא יספר פה את התיאור יפה וכמו שצריך אני יספר: כאשר נכנסתי לבית המשפט מיד התמלאתי חרדה הקירות היו אפלים ושחורים ועליהם סיסמאות שונות בערבית שכולן נגד ישראל פה ושם היה סמל הצלב והיה תמונות של הקדושים המוסלמים פתאום הרגשתי שיצאתי מירושלים ונדדתי אל ארץ רחוקה פתאום קלטתי שזה המקום שהיה פעם שטח בירושלים  מבטיהם של השופטים על הכיפה שעל ראשי לא עודדו והתחיל המשפט “בית המשפט” אמר שופט אחד גבוהה “תיק מספר089 המקום איליה קפטוליניה הטענה צריך לשבור את הקיר הנגדי שאל מול הכתלמ מגיש הטענה הרב אברהם יצחק הכהן קוק”  “מה בפיך?” פתאום נזכרתי שזה העיר של הקבה ולבי נמלא ביטחון הרב קוק התחיל לדבר “אני רוצה לשבור את הקיר הנמצא אל מול הכתל כדי לאפשר גישה למתפללים: לי יש אפשרות להתפלל בכותל ולאפשר ליהודים להתפלל בו!” אמר הרב בהתרגשות עצומה ובשלוות נפש. לפתע  השופטים שאלו את הרב קוק  ” איך נדע שאינך  רוצה את השטח של מסגד אל-אקצה כדי לבנות את מקדשיכם?” כשראה שהשופטים לא יורדים לסוף דעתו החליט לדבר במונחים שלהם:” אם היה לכם כרטיס לירח לא הייתם קונים” השופטים הבינו ולאחר התלבטויות רבות והיתלחששויות לא מעטות הם החליטו: “אנו מסכימים לכם היהודים לשבור את הקיר שממול הכתל בתנאי :

  1. נאסר על הרב קוק לפרסם את ההרחבה של הכתל .
  2. אסור ליהודים לרקוד בכותל ולתקוע בשופר ,

הרב הסכים לתנאים הללו והלך לדרכו . היי שוב אני המספר בחזרה לחדר של שרה:

“וואו זה חתיכת סיפור” אמרה שרה ” אני יודע” אמר אביה ” ויש לי הפתעה בשבילך מחר ההרחבה מתבצעת וכולנו נוסעים לכתל” “ישששששששש”

שרה סירקה את השיער בחרה בגדים ועשתה את כל ההתארגנויות הדרושות. שרה לא הצליחה לעצום עין מרוב התרגשות, לקח לה זמן עד אשר נרדמה

למחרת בבוקר שרה קמה ראשונה והעירה את כול בני הבית . הנסיעה את רחבת הכותל הייתה ארוכה  , כשהגיעו  מיד נכנסה לאזור רחבת הכתל כעבור  שעה קלה התחילו בהריסה אבן אחר אבן נפלו בזה אחר זה וכולם בכו מהתרגשות, כן 200,000 איש נשים וטף בכו בהתרגשות התפללו ואמרו מזמור לתודה המראה היה מרגש ביותר. חלפה שעה נוספת  כולם רקדו ושמחו ותקעו בשופר ואז שרה קלטה משהו: אסור לרקוד ולתקוע בשופר בכתל!!!  מיד היא משכה בידו של אחיה הקטן איתמר היהודים שהפרו את החוק מייד קלטו את טעותם ורצו אל ה”רב קוק” בבכי ובדמעות והרב קוק אמר בעצב :”מהבריטים לא פחדתם אבל יראתם מהמהקדש ?!” אז הבינו היהודים את הטעות המרה שעשו…

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »