“שבת שלום”
ביום שישי כשמרים חזרה מבית הספר, אכלה מהר ארוחת צהרים וכשגמרה מהר- מהר התארגנה לנסוע לסבא וסבתא. כשכל המשפחה הייתה מאורגנת, אבא הסתכל על שעונו ואמר: “צריך כבר לעלות למכונית”. המשפחה הגיעה לבית של סבא וסבתא בדיוק בזמן, אמא וסבתא הדליקו נרות שבת ואחר כך כל ילד קיבל ממתק לכבוד שבת. אבא, סבא, רן ודוד הלכו לבית הכנסת לתפילת השבת. לבנתיים מרים ורבקה שיחקו בבית של סבא וסבתא במגנטים ובקפלות. כעבור כמה זמן אבא, סבא, רן ודוד חזרו מבית הכנסת והגיעו לבית של סבא וסבתא. מרים אמרה: “אני רעבה, אני רוצה לאכול.” אמר אבא: “לפני שנאכל נשיר “שלום עליכם” ו”אשת חיל”. כל המשפחה ישבה ושרה: “שלום עליכם” ו”אשת חיל”, ואחרי שהם גמרו לשיר שאלה מרים: “עכשיו אפשר לאכול?” ענה לה אבא: : “חכי טיפה, אחרי שנקדש על היין ונברך על החלות תוכלי לאכול.” כל המשפחה ישבה ליד השולחן הגדול וסבא עשה קידוש. אחרי הקידוש כולם הלכו ליטול ידיים וסבא בירך על החלות. “ועכשיו אפשר לאכול?” שאלה מרים, ענה לה אבא: ” עכשיו אפשר לאכול.” סבתא הביאה אוכל טעים שמרים חיכתה לו במיוחד. אחרי שהסתיימה סעודת שבת הלכו כל בני המשפחה לישון.
למחרת מרים ורבקה התעוררו הראשונות, הם נכנסו למטבח, פתחו את המקרר והוציאו חלב, פתחו את הארון והוציאו קורנפלקס. לאחר מכן פתחו את המגירה והוציאו שתי קערות, אחת למרים ואחת לרבקה, מרים שמה לה ולרבקה קורנפלקס וחלב, והם אכלו בתיאבון את ארוחת הבוקר. כעבור מספר דקות אבא, סבא, רן ודוד התעוררו והלכו להתפלל, גם אמא וסבתא התעוררו ואכלו ארוחת בוקר. כשנגמרה התפילה אבא, סבא, רן ודוד חזרו מבית הכנסת וסבתא לקחה את הילדים לגינה, הם התגלשו במגלשה, התנדנדו בנדנדה ושיחקו בעוד המון משחקים. הגיע הזמן לחזור לבית של סבא וסבתא, מרים ורבקה עשו תחרות מי מגיעה הראשונה לבית של סבא וסבתא, וסבתא הלכה בנחת ואמרה לכל מי שעבר: “שבת שלום”.
